ב29 לאוגוסט 1952, עלה דיוויד טיודור על הבמה והתיישב ליד הפסנתר באולם הקונצרטים ״מאווריק״ שבוודסטוק, ניו יורק. במשך 4 דקות ו-33 שניות הוא לא ניגן אף תו על פסנתר הכנף שלו. הקהל, שלא היה מודע לתוכן היצירה והופתע מהשקט הכפוי, לא ידע שהוא עד לאחת מההופעות שישנו את פני המוזיקה והסאונד לנצח. טיודור ביצע את 4’33 של המלחין ג׳ון קייג׳. אנשים מחו, התעצבנו ובאופן כללי הרגישו לא בנוח. אחרי המופע הזה, שהפך ליצירה המזוהה ביותר עם קייג׳, קול הדממה כבר לא נשמע אותו הדבר. קייג׳ תמיד חזר על העניין המרכזי הזה ביצירה שלו – כל דממה נשמעת אחרת. כשיש שקט, בסך הכל נוצרת מודעות קצת עמוקה יותר לסביבה שלנו ולעצמנו.

לא במקרה מציינים את זיכרונות אבל קולקטיביים בדקת דומייה – כל אובדן הוא אישי, וכל דממה של קולקטיב נראית ונשמעת אחרת, כמו האובדן על המתים היחידים שגם מתאספים יחד והופכים לסמל לאומי. אפשר להבין מאיפה נובע הרצון למלא את הדממה הלא נוחה הזאת בסאונד כלשהו, וכך באותה שנה, 1952, הוחלט בישראל לקיים צפירה בזמן דקת הדומייה לזכר הנופלים שלה. הצפירה של יום הזיכרון הפכה מכלי עזר להתמודדות עם השקט לסמל בפני עצמו.

YES-NO1 ׳דקה דומיה׳, שירין אנלן וזיו שניידר, 2018

–

במסגרת הפרוייקט ״לכודים ברשת״ שאוצרים יואב ליפשיץ וטל מסינג במרכז לאמנות עכשווית בתל אביב, מציגות שירין אנלן וזיו שניידר את העבודה ״דקה דומיה״. שניידר ואנלן מספרות:

״כשהיינו ילדות, בסמיכות לימי הזיכרון ויום העצמאות שכונות הילדות שלנו היו מתמלאות בסימולציות צפירה של ילדים. בניסיון לדמות את הצפירה נמצאה הנוסחה: ילדה אחת צועקת "כןןןןן" וילדה שניה מצטרפת עם "לאאאאאאא". סנכרון מדויק הצליח לטעות ולהעמיד לדום את הסובבים. ההצלחה לתעתע הובילה לתחושת סיפוק אדירה וגילגול של צחוק בעקבותיה. זו הייתה מעין התמודדות אירונית עם הצליל המשתק של הצפירה, שאוחז בתוכו כל כך הרבה שכבות של פחד ואימה – ילדים שזוכרים מתים, צפירות שנשמעות כמו אזעקות, מדינה שקמה על שטחים של אחרים. נדמה כי במדינה בה סאונד צפירה הוא שווה ערך להימנון לאומי, סימפוניית ה"כן" וה"לא" אוחזת בפשטות את השאלה הקיומית של מדינת ישראל. במציאות יומיומית של שחור לבן כבר 70 שנה רבים על התשובה הנכונה, כאילו שיש כזו. החיים במדינת ישראל כוללים שורה של מסורות לאומיות המושרשות חזק בזהות היהודית–ישראלית. מסורות כמו צפירת ימי הזיכרון, הן חלק מה״חבילה״, תנאי כניסה אותם יש לקבל על מנת להיות שייך.״

ההשתתפות במשחק-טקס של שתי האמניות יעניק לכן.ם אפשרות לגלישה חופשית ברשת הוויי-פיי של ה-CCA

עוד על הפרוייקט והעבודה: http://cca.org.il/he/captive-portal-a-moment-of-silence/