• בוריס אויכרמן

(ראשון) בגבירול # יונתן ה. משעל על המופע של בוריס אויכרמן

זה לא כל כך קל ללכת לאיבוד, זה מצריך מאמץ. אני נכנס לחלל התת קרקעי של ״גבירול״, השעון מחובר לזמן, הטלפון מחובר לרשת. אני מכבה את הטלפון ומכניס את השעון לכיס. למעט אירועים יוצאי דופן כמו העלמות המטוס המלזי, או דייגים שנמצאו אחרי מאה שמונים יום בלב ים, כולם נמצאים על הגריד, תמיד. טווח האופציות לחיים, תחושות וחוויות בעולם שבו אי אפשר ללכת לאיבוד הוא קטן יותר, וגם מצבי הסיכון הם קטנים יותר. בקדמת החלל סאונד בס כבד, אחריו צלילים מכלי מתכת לא מזוהה ורקדנית שזזה בחלל החשוך עם כיסוי עיניים. מרחוק, צליל רפיטטיבי של צ׳לו נשמע, ואני מחליט ללכת בעקבותיו. עד שאני מגיע, מפלס את הדרך ונזהר לא להתקל בצופים האחרים בחשיכה, החדרון כבר מלא באנשים שתופסים נקודות שונות בחלל, על המדרגות, מול הנגן ופינת החדר. חלקם קמים וחוזרים לחלל ממנו באנו. זה מוזר ומעניין. בסוף ה50 דקות של העבודה, אני מוצא את עצמי לבד בחלל, יחד עם הנגנים. מרבית הצופים כבר עלו לרחבת הכניסה לשתות תה באוויר הקריר. זה דרש מאמץ. אני חושב עד כמה היכולת להשתחרר כמעט ואינה קיימת, רשתות ההגנה והניטור גבוהות, רף הריגוש לא מניח לזמן להצטבר, כך ששחרור, אם הוא אפשרי, דורש הצטרפות מקרים וכח רצון.

 

בוריס אויכרמן מציע הזדמנות לתרגל אי-התמצאות. אויכרמן משלב בחייו שני תחומים שנשענים על אותו בסיס ערכי, אך הופרדו בלידתם – מדע ואמנות. בלילות, ברחבי העיר,  תוכלו למצוא אותו מציג אמנות שעוסקת, בין השאר, באופנים שונים של התמצאות בחשיכה. העבודה החדשה שלו ״פנה הצידה, גרסא 2״ בה השתתפתי כצופה שבוע שעבר ומתוכננת שוב לערב יום ראשון, עוסקת בהרכבה של מוזיקה על ידי השומעים שלה – קומפוזיציה חד פעמית מתוך העמדה שהצופים נמצאים בה, ובחירה שלהם במה להתמקד מתוך האופציות המוזיקליות. מתחת לאדמה, בחלל החשוך של ״התחת״ ז״ל במתחם ׳גבירול׳, תוצג העבודה בשני מחזורים, אחד אחרי השני.

בוריס כותב:

״המאזין הוא המבצע הוא המלחין.

מהן ההשלכות של לקיחת אמירה זו כנקודת מוצא למופע מוזיקלי?

האם ״מופע״ ו-״מוזיקה״ הן מילים הולמות לתיאור התוצאה? יתכן ש-״התרחשות״ תהיה טובה יותר: משהו שמתרחש כאשר המאזין מלחין ומבצע, משהו להיות מעורב בו, משהו שמתרחש באמצעות המעורבות במרחב.״

 

״הפרויקט ״פנה הצידה״ התחיל בשיחות בין האמן בוריס אויכרמן לפרופסורים דוד אבניר (כימיה) ואלי נלקן (מדעי המוח) על תפישת חושית של הסימטריה. הדיונים זרמו מסימטריה חזותית לשמיעתית, לתפישה צלילית של מרחב, לניסיונות לפסל מרחב באמצעות הצליל, ולבסוף לפיתוח המושג של המרחב ככלי מוזיקלי שמנוגן על ידי התנועה בו. ״פנה הצידה גרסה 2״ הנו מימוש אחד של מושג זה, בו מנהרות הבטון של בניין בזק הישן הופכות לתיבת התעודה של הכלי. מסלולך במנהרה הוא ספר התווים. בואו לנגן אותו.״

 

כדאי לשים לב לצוות יוצרי העבודה שאויכרמן בחר לעבוד איתם: פרופסור למדעי המוח אלי לנקן, שאם תרצו לדעת, למשל, איך קרה המעבר מסינופסות לרצון חופשי, תוכלו לשמוע אותו כאן, מהנדס הסאונד רולנד בורסן, תומר דמסקי המוכשרת שאת עבודותיה הנסיוניות ותשוקתה לסאונד אי אפשר לפספס, דן וינשטיין על הצ׳לו, שכבר הציג בעבר צלילים נעימים ולא שגרתיים, ואלה רוטשילד שעשתה את הכוריאוגרפיה, ואם לא יצא לכםן לראות את המופע המיוחד, המקסים והמרשים שלה ״הקורד״, תדאגו לתפוס מקום בהופעה הקרובה.

 

המופע ללא תשלום, אך מספר המקומות מוגבל ל-15 לכל מופע, ונדרשת הזמנה מראש.

כתבו לבוריס מייל boris@oicherman.net או דברו איתו בטלפון 054-2575072

לאתר הפרוייקט: http://oicherman.net/boris/art/_2015/turn-aside-v2_he/

הצטרפו לאיוונט: https://www.facebook.com/events/412190535608141/