• ״הדף,״ שירלי וגנר, 2019 הזרקת דיו פיגמנטי מידות 152/120 ס״מ

הדבר הבא: ׳על המצולם׳ תערוכה חדשה לשירלי וגנר

שלום שירלי וגנר, האם תוכלי להציג את עצמך?

אף פעם לא יודעת איך לענות על זה. אז בגנריות מופתית אומר שאני אמנית רב-תחומית שמתמקדת בצילום, אמא לשניים, מרצה בשנקר בבית הספר לאמנות רב-תחומית ובמנשר בית הספר לאמנות. אני אוצרת בגלריה סקלר לוי, שזו גלריה לאמנות עכשווית חדשה ונפלאה שנפתחה במודיעין. אה, ולא מזמן חזרנו לארץ אחרי שהות מאוד ארוכה בניו יורק ומאוד שמחה על כך.


נפתחה לך תערוכה חדשה בגלריה רוזנפלד. מה תוכלי לספר לנו עליה?

בתערוכה אפשר לראות גוף עבודות בצילום ווידיאו, שהתפתח בשנתיים האחרונות ותפס תאוצה רבה בחודשים האחרונים. נקודת המוצא הוא נושא שאני עוסקת בו כבר זמן רב: פירוק הגורמים של הנוף על גווניו ״הטריטוריאליים״, והאופן בו הוא נצרב בזכרוננו ומעצב את תודעתנו. עניין אותי לבדוק את האופן בו הנוכחות של הפרקטיקה הצילומית עצמה במרחב האנלוגי והדיגיטלי משפיעה על הזכרון של הדימוי.
העבודות בתערוכה מתקיימות בין דימוי מיוצג לחומר הצילומי. נוכחות הפרקטיקה הצילומית עצמה הופכת חומרית יותר: טעויות חיישן במצלמה, מסך מחשב, או צילום טסט בחדר חושך, כל אלו הופכים לחלק נוסף שלמעשה ממסך את הדימוי, שדרכו אנו מוזמנים לראות את דימויי הנוף. מעניין אותי לבדוק איך דימוי לא מאפשר את ההתבוננות דווקא, או איך הוא מפר אותה. 

 

״אקליפטוס טסט פרינט, 5/10/15/20/25 שניות״ 2018-2019  הזרקת דיו פיגמנטי  170/127 ס״מ

״אקליפטוס טסט פרינט, 5/10/15/20/25 שניות״ 2018-2019 הזרקת דיו פיגמנטי 170/127 ס״מ

ספרי על תהליך העבודה.

אני בונה סטים גדולי ממדים בסטודיו. העבודה אמנם מתחילה מזכרון עמום שלי של צילומי נוף גנריים, ומסתיימת בצילום של הסט עצמו, אבל המהלכים שנעשים בסטודיו תוך כדי הם של ציור, רישום ופיסול. אני עובדת הרבה עם אור כצבע, ועם חומרים מזדמנים, בדים, ניירות, סיכות, צלופנים, חוטים. אני עובדת מאוד לאט, וכל סט משלב הרבה מדיה, כולל ציורים מקוריים או צילומים. לוקח זמן מה לעבוד בעבודה די עמלנית על כל ״תמונת זכרון נוף״ אך המהלכים עצמם הם די מיידיים ומהירים. בתערוכה הנוכחית גם הצילום עצמו הפך חומר גלם. למשל בעבודה ״הדף״ חלק מהאבנים שבאוויר הם צילומים, דו מימד. עבדתי עליה זמן רב במחקר, ממש כל אבן מצולמת ברמת הגולן באתרים שונים. כלומר, כל עבודה קשורה בשחזור בחומר את האופן בו הזכרון מתעצב והופך למקום. יש פרוייקטים גדולי ממדים שדורשים זמן רב, כמו בעבודה ״אקליפטוס, טסט פרינט“ בה נבנה דימוי שנחשף באופן הדרגתי לאור בחדר החושך, בסטודיו. למרות שאני אוהבת ומעדיפה לעבוד לבד כי יש משהו אינטימי בתהליכי העבודה בסטודיו, לאחר חודשים של גזירה של העלים מניירות רקע של צילום, נעזרתי באסיסטנטית וזו היתה חוויה נהדרת. הפרוייקט כולו לקח כשישה חודשים. אני חושבת שריצה למרחקים ארוכים טובה לעבודה, מגבשת אותה יותר, כמו כל פעולה בסטודיו, היא מצטברת עם סך הפעולות שקדמו לה לקרקע יציבה וברורה יותר עבורי.


״צילום ליילי מספר 3 / תקלה בחיישן,״ 2019  הדפס הזרקת דיו פיגמנטי מידות 150/120 ס״מ

״צילום ליילי מספר 3 / תקלה בחיישן,״ 2019 הדפס הזרקת דיו פיגמנטי מידות 150/120 ס״מ

איזו תערוכות ראית לאחרונה?

המון תערוכות מצוינות היו לאחרונה. עם הרבה חברים וקולגות שמשתתפים אז יש המון מה לראות. שווה בעיני להגיע למשכן לאמנות עין חרוד לצפות במיצבי הוידיאו והצילום, ולמוזיאון בת ים, שבה מוצגת תערוכה שאצרה הילה כהן-שניידרמן. וגם את התערוכה ״צילום, למעשה״ שאצר יאיר ברק בגלריה סקלר לוי שלמען הגילוי הנאות, אני משתתפת בה גם 🙂


 

לסיום, תוכלי לשתף אותנו בדימוי של אמנית שאת אוהבת?

בחרתי בעבודה של נטע ליבר שפר – מתוך מיצב של הקליניקה של פרויד, גלריה דנה 2019

"שדים מרוסנים למחצה", נטע ליבר שפר, גלריה דנה ביד מרדכי, 2018, צילום: אבי אמסלם

"שדים מרוסנים למחצה", נטע ליבר שפר, גלריה דנה ביד מרדכי, 2018, צילום: אבי אמסלם

שירלי וגנר: ׳על המצולם׳ בגלריה רוזנפלד 
אוצרת: מיה פרנקל טנא 
התערוכה מוצגת עד ה- 29.6