בעידן אחר, במרחק קצר ממקום כתיבת שורות אלו במרכז העיר תל אביב יפו, שכנה תחנת רכבת שאיתה אפשר היה לנסוע למדינות הסמוכות אלינו – מצרים, ירדן ולבנון. הרכבות כמובן כבר אינן, אך אחד מרציפי הנוסעים ברחוב הרכבת עדיין עומד, צמוד לבית המכס וחניון בית הדר, שאגב, מוקף כולו בגדר עשויה מפסי רכבת גרמניים מ1895 שהובילו פעם לירושלים. רכבת אחת, והופ – את\ה בביירות או עמאן, מה שנדמה היום כחזון, התקיים במציאות לפני קרוב למאה שנה.

–

Kantara_Tel_Aviv_Palestine_Railways_Ticket

–

זאת האסוציאציה הראשונה שתמיד עולה לי בראש, כשאני חושב על קיבוץ ראש הנקרה, ובמקרה זה הגלריה שלה בה תוצג תערוכת היחיד החדשה של אילת כרמי: "סליק". האופן שבו העבר משפיע על ההווה, המטען שיש להסטוריה על המציאות העכשווית לפעמים עצום – והתערוכה של כרמי היא דוגמא טובה לכך, דווקא בנסיונה לחמוק ממנה: "המיצב של אילת כרמי, הופך את חלל הגלריה, למעין "אקס טרטוריה" בתוך חלל הקיבוץ. החלל אשר ממוקם מתחת לאדמה, מתחת לחדר האוכל, רקום בתוך המרחב הפתוח אשר הינו חלק מהותי מהשגרה היומיומית של הקיבוץ, ומקבל התייחסות של "חדר סודי" חבוי אשר מבקש לספר סיפור עם מיסתורין ולהעלות שאלות של זהות, היסטוריה ואף אקטואליה." נכתב בטקסט התערוכה.

–

–

המשימה שכרמי לקחה על עצמה במילים המתארות את התערוכה שלה היא קשה – להתנתק מההקשר ההסטורי של הקיבוץ, של מיקומו על גבול הצפון, מהחדר שנמצא מחת לחדר האוכל ואפילו משם התערוכה – סליק. מילה שהפכה לשם קוד של תרבות סוד שלמה. הנושאים של מוות, יצורים קסומים ועולמות מדומיינים נמצאים בעבודות העדינות והחזקות של כרמי תמיד, ומאפשרות להן לצאת מתוך מסגרת רגילה של דיון על ציור. הן לא מתחמקות מדיון על הנושא המצוייר בהן, ובאותו הזמן יש בהן מספיק קסם כדי לחמוק מתשובות וודאיות. זאת בחירה מעניינת בעיני, בייחוד אחרי ששם התערוכה הקודמת שלה היה "אדם דואג" – שם עם משקל, למיצב פיסולי-ציורי גדול שהוצג במשכן לאמנות עין חרוד. נראה שכרמי בוחרת שמות טעונים במיוחד, רק כדי לנסות לחמוק מהם בעזרת העבודות. זה דומה לתפאורה של הצגה – השם נהיה הרקע שעליו פועלות הדמויות על הבמה, ולא שם המתאר את הנושא של העבודות או לקוח מתוך המחשבות עליהן. כאן, שם התערוכה ומיקומה הופכים לחלק מהמאבק שכרמי מנהלת עם החלל, ודרכו היא בוחרת לא רק להתמודד עם המגבלות הפיזיות שלו, אלא גם עם המגבלות ההיסטוריות של המקום. זאת התייחסות מורכבת למקום מורכב, המחברת את הפוליטי לפעולה האמנותית. 

–

–

העבודות בתערוכה הן למעשה עבודה אחת שהוכנה עבור החלל, ועוסקות באפשרויות שונות של מוות – כאלו שכבר התרחשו, וכאלו שקיימים עדיין כפוטנציאל. הן עדינות, יפות ושוות את הנסיעה באוטו לקצה הצפוני של הארץ ביום שבת (השמשית) הזה.

–

–

"סְלִיק"

אוצרים: אסיה דובלין ויורי כץ

פתיחה: 28.2, יום שבת, שעה 12:30

נעילה: 30.3.2015

גלריה קיבוץ ראש הנקרה

שעות פעילות: ראשון, סגור. שני ורביעי – בתיאום טלפוני מראש. חמישי,  17:00 – 19:00. שישי ושבת, 10:00 – 14:00

טל׳ 052-3798660