★ כתב העת 'מעין' הוציא לאור את גיליונו ה13 ומגזין הקולנוע 'מערבון' חוגג גיליון עשירי ★ וגם שווה לעקוב – קיבלנו בלוג במערכת הבלוגים של הארץ

"חתול בשביל,

הכול רגיל"

לריסה מילר.

הגיליונות החדשים יוצאים השנה בפורמט מורחב, 128 עמודים כל אחד. לרגל בר-המצווה, מחיר חבילה משותפת של שני המגזינים ירד ל-10 ₪. כתב העת מעין היה חלוץ ההחלטה לא למכור ברשתות הספרים, אלא רק בחנויות הספרים העצמאיות. היום, נוסף על חנויות הספרים העצמאיות,  ניתן לרכוש גיליונות מעין בשלל בתי קפה, קיוסקים וחומוסיות הפרושים ברחבי 12 ערים וקיבוצים. כדי לסמן את מעל 50 המקומות הוכנה לכבוד המגזין מפה מיוחדת המתלבשת על אפליקציית גוגל מאפס, שבעזרתה ניתן לאתר את החנות הקרובה למקום מגורי הקורא בלינק  https://goo.gl/sg6Xw9

תחושת הבהילות עם היבחרו של דונלד טראמפ ניכרת היטב בין דפי מעין, עם שיר אקרוסטיכוני על הנשיא החדש מאת משורר הרחוב שי גבעון; פסל הרמבו בשער, עבודה של האמן שרון זרגרי; ומאמר של יהושע סימון, המשווה אותו לנפוליון השלישי.

מעין בחר בגיליון הקודם לוותר על תמיכת משרד התרבות בעקבות ההתנכלות לתרבות הישראלית וליצירה הערבית בישראל. בגיליון הנוכחי, סיפור קצר של ריטה קוגן, על הומלס מאוהב המחליט לחטוף פוליטיקאית, מנסה להאיר את הרגשות העזים מסלידה להערצה ששרת התרבות מעלה בציבור. יפתח אשכנזי פרסם סיפור קצר מרתק, על גבול המד"ב המתאר סופרת בעולם עתידי בגרמניה שבה העיסוק בעבר יוצא מהחוק, המנסה לכתוב על רומן בין ישראלי לגרמניה בימינו, על רקע משבר המילקי. מעוז גונן, בפרסום ראשון פרי עטו, מצייר דמויות בשולי החברה בדרום תל אביב ושגב עמוסי בסיפור קצר על המתח שבין ביזה וכיבוש ובין נעלי ניו באלאנס. במעין תמיד יש טקסטים מתורגמים. בגיליון, ולאד שוסטרמן תרגם סיפור קצר של חוליו קורטאסר על עולם גרפומני הנהרס מרוב ספרים. בין המאמרים, ערן הדס מנסה לאפיין את שירת רוני סומק דרך עולם התוכנה ותהל פרוש על עולם הנדל״ן חסר הרחמים. 

מעין הוא בעיקר הבית המרכזי לשירה החדשה בישראל ומציע כותבים כמו יעקב ביטון, שגיא אלנקווה, תהילה חכימי, תהל פרוש, לריסה מילר, ואן נויין, רועי צ'יקי ארד, מיטל נסים, או סשה זילברמן בשיר אהבה לנוזל שטיפת כלים, לצד רבים ורבות בפרסום ראשון: נרקיס ויזל, גיל צירלין ומיכל אלבי ועוד ועוד. במאמר ההקדמה למעין כותבים העורכים כי בניגוד לטראמפ שמנסה להפוך את אמריקה "לגדולה שוב", "אחד הדברים המאפיינים את מעין מול שאר כתבי העת, הוא העדר השאיפה לחזור לתקופה אחרת, לאיזה תור זהב מדומיין של ישראל או של השירה. אנחנו מבוססים בהווה, העלוב והבוהק".

גם מערבון, שחוגג עשור ליציאתו, מציע סוכריות: אביעד רוזנבוים נותן סימנים בסרטי הקיץ של האחים אדרי, דורון הגלילי בסקירה ראשונה מסוגה על קולנוע החוזרים בתשובה, יואב טל על הפוריטניות בגל הסרטים הישראליים מהשנים האחרונות, ותיק המיוחד ליוצרת הקולנוע פורצת הדרך היטו שטיירל (אותו ערכה לליב מלמד). כמו כן, מאמר של נועם יורן על הצד האירוני בציווי להיות שונה בהאח הגדול, צפייה של דיקלה זקס ב'אנשים שהם לא אני' של הדס בן ארויה בהקשר העכשווי של יוצרות–שחקניות, מאמר מאת יהושע סימון על פיננסים ופסיכוזה שקושר בין צורת המשחק הגברי המתוגמל בהוליווד, וריאיון מתורגם מ–1971 עם דושאן מקבייב על אמנות וצנזורה שמאיר גם את ימינו. "העובדה שהמשטרים הריאקציוניים בבירות העולם ובארצנו רודפים ותוקפים את שכמותנו היא אולי ההוכחה הניצחת שאכן יש בידינו כוח", מסתיים דבר המערכת.

מעין יוצא מאז 2005, בתפוצה של 4000 עותקים כל גיליון, כך הוא מכתבי העת לשירה הנפוצים בישראל. מעין הוא ככל הנראה גם כתב העת לשירה היחיד שמשלם לכותביו. אנחנו מתכננים לשלם לראשונה מעל 20 אלף ₪ לכשבעים הכותבות והכותבים במערבון ומעין, כחלק מאידאולוגיה הרואה את הכותב במרכז כתב העת. "אנחנו יותר מכתב עת, אנחנו העת עצמה", אומרים עורכי מעין ומערבון רועי צ'יקי ארד ויהושע סימון. "אם רוצים להבין את התקופה, מעין היא המקום להתחיל".

 

"נורא מוזר שהחיים יחלפו כך\

כמו מפרש שלא נשבה בו רוח",

רמי פרג

 

http://maayanmagazine.com

http://www.haaretz.co.il/blogs

 

 

השאירו תגובה

המתינו......