תערוכת יחיד לבני קורי

חמסין / נוף תלוש

אוצר: שחר מרקוס

 

פתיחה: יום חמישי, 2 בינואר 2014 בשעה 19:30 בית האמנים בת"א

 

בני קורי: "תה ואורז יש בסין, בארץ הנידחת ובארצנו יש חמסין וכל מיני קדחת".

שיר זה של שלונסקי הוא אחד הראשונים הזכורים לי, אותו שרנו בטקס סיום בית הספר היסודי. אווירת החמסין בשיר, מייצגת את תרבות ה"כאן" , כפי שהתה והאורז מייצגים את תרבות ה"שם".

שני גופי העבודה, "חמסין" ו"נוף תלוש" מנוגדים זה לזה בניסיון לתאר את הזהות הישראלית. התמונות ב"חמסין" מתארות את נוף הארץ מ"כאן", מצוירות בצבעי שמן -"צבעים נושמים", מעין "ALL OVER PAINTING" בייבוש אחד, עם אותו המכחול, במשיכה אחת – מצג של חיות. התמונות ב"נוף תלוש" מתארות נוף שיובא מ"שם", מצוירות בצבעי אקריליק אטומים, עם שכבות רבות של ייבוש וטיפול נקודתי לגבי כל פרט בציור – מצג של מוות.

 

* * *

 

שחר מרקוס:

חמסין

חמסין (בעברית, שרב) הוא רוח מדברית חמה ויבשה. תופעה הנגרמת בשל שקעים ברומטריים שנעים ממדבר סהרהמזרחה לאורך חופיו הדרומיים של הים התיכון בתקופה שבין חודש פברואר לחודש יוני. במהלך מסעו של נפוליאון במצרים התקשו החיילים הצרפתים לעמוד בפני החמסין. באופן דומה, גם במלחמת העולם השנייה נאלצו החיילים לעצור באמצע הקרב בשל חסימת שדה הראייה וההפרעות האלקטרו-מגנטיות שנגרמו כתוצאה מהחמסין והוציאו מכלל שימוש את המצפנים.

ציורים אלו מכילים את אותן סצנות שצוירו ע"י ציירי הארץ. אותם הברושים, אותו העמק ואותה תל אביב, הפעם בתקופת השרב. ציורים אלו, שמקורם בסדרת 8 רישומי מתווה ב"פליין אייר", בזמן חמסין בקיבוץ גבעת השלושה, מנסים לתפוס את מזג האוויר השרבי ולהציגו כמציאות מקומית ואולי כהשתקפות של התרבות הישראלית עם הגבול המטושטש והעתיד המעורפל: כמו אותו מסך האובך שחוסם את האור מלחדור, מטשטש את הראות ואת קו האופק.

 

נוף תלוש

בסדרת ציורים זו מוצגים אלפבית של כ-13 אובייקטים שנתפסים כנוף מקומי, כגיבורי תרבות. האובייקטים מוצבים עם מבט קדימה, קפוא, מונצח, מוזיאלי, קונקרטי – תלושים מן הרקע כמו תלושים מן הסביבה – מרוקנים מתוכן ומשמעות – ללאתאורה, קומפוזיציה או סצנה. ללא תכנים פסיכולוגיים, היסטוריים, סוציולוגיים, סטרוקטוראליים, פילולוגיים, דתיים, מיניים, פילוסופיים או סימבוליים. הדימויים מנותקים מסביבתם ומוחזרים לנקודת ההתחלה, ליום "עלייתם לארץ", לרגע הזרות של לפני שיובאו/אוקלמו/אומצו. דימויים כמו האיקליפטוס האוסטרלי, הקפה הטורקי, שלט רחוב מחוץ לסטודיו עם השם "סלוניקי", הפיתה הערבית והדיוקן העצמי שגם הוא תלוש מן הרקע, תלוש מן הסביבה, מתבונן בחזרה בצופה.

 

התערוכה מוצגת עד 25 בינואר

לאיוונט: https://www.facebook.com/events/221734301342951/

 

בית האמנים ע"ש יוסף זריצקי, רח' אלחריזי 9 תל אביב. טל': 035246685 | שעות פתיחה: ימי שני וחמישי: 10:00- 13:00, 17:00- 19:00, ימי שישי: 10:00- 13:00, יום שבת: 11:00- 14:00