מדור מאת יהונתן ה. משעל // שיחות קצרות עם אמניות ואמנים על תערוכות המוצגות עכשיו.

רון אסולין: נולדתי וגדלתי בחולון ואני נוטה להיות מעט נוסטלגי לגבי הילדות וההתבגרות שלי בסביבה הזו. סיימתי את הלימודים במחלקה לאמנות בבצלאל ב-2018 ומאז אני מתגורר בתל אביב ומחלק את זמני בין הסטודיו לבין הוראת אמנות בתיכון בעיר. התקופה האחרונה זימנה לי הרבה זמן חשוב ואיכותי בסטודיו, לצד ההישאבות לכותרות העיתונים וקריאות המחאה.

–

בעוד שבוע נפתחת לך תערוכה בשם ׳המעלית והנוכל׳. מה תוכל לספר עליה?

העבודות בתערוכה משרטטות עולם של חזות משרדית מעונבת ואפרורית שמנסה להסתיר עסקה מלוכלכת. הן נעות בין הדו מימד לתלת, בין רישום לפיסול, בין פסל לתבליט, וכולן מעדיפות את המבט החזיתי על פני עומק ונפח: חלל המעלית הנפתחת, המכסה את אחד מקירות החלל, הושטח לכדי תבליט דו מימדי, ואילו הוילון בכניסה מגלם בתוכו את הנוף שמאחוריו. נוצר בעבודות פער בין מה שמתקבל מהחזית לבין האופן שבו העבודה מתפקדת באמת. את הפער הזה אנו חווים בהרבה רגעים בחיים שלנו, מתוך חוויה של התפכחות ושל ההבנה שהרטוריקה הקורקטית לא הולמת את התוכן העברייני. התערוכה הזו מבקשת לעורר חשדנות אצל הצופה מתוך מערכת של חוסר אמון בינו לבין העבודות.

בתערוכה ביקשתי להפעיל שני צירים של התרחשות: האחד קשור במשרדי ובבירוקרטי, בעל גריד מאונך, סדור ומוגדר, והוא בא לידי ביטוי בתבליט המעלית ובוילון המשרדי. השני קשור במעשה העבירה, הוא מעגלי, חמקמק ואקראי ונוכח ברישומי פחם של רולטה מסתובבת. שני הצירים האלו מתחברים בפסל הראש שמורכב ממאפרות שכופפו וצורתם התעוותה כך שאיבדו את הגריד המאפיין אותם.

–

רון אסולין, מתוך התערוכה. צילום: אלעד שריג

–

הקשר בין משרדי לעברייני הוא מעניין. איך זה בא לידי ביטוי בתערוכה? 

כמו השם של התערוכה כך גם תהליך העבודה עליה התחיל במעלית. מצאתי בעליית הגג של בניין האופנובנק  דלתות מעלית שמנות ומלאות ביטחון, איתן יצרתי את עבודת התבליט. אני מוצא את עצמי עובד הרבה עם מתכות לאחרונה. האורגניות והפגיעות שלהם, לעומת הקונוטציות המצ׳ואיסטיות, ותהליך הייצור התעשייתי – עושה לי את זה. הבניין בו מוצגת התערוכה איכלס בעבר משרדים של בנק והחזות המשרדית שאיפיינה אותם עדיין נוכחת. הנראות הזו הכתיבה את נקודת המוצא של כל העבודות.

החלל של התערוכה בנוי כמעין משפך שמתנקז אל עבר הקיר ממול. באופן דיי מפתיע, במהלך ההקמה הצורניות הזו של החלל נטענה והטעינה את התערוכה באנרגיה נעימה של מיסטיקה משרדית. המעלית הפכה למוקד עלייה לרגל או פרוכת בבית כנסת לפקידי בנק.

–

רון אסולין, מתוך התערוכה. צילום: אלעד שריג

–

איזו תערוכה ראית לאחרונה ומה תוכל לספר עליה?

בחודש שעבר עבדתי בהקמת תערוכה של לאה אביטל שנפתחה רגע לפני הסגר האחרון בבית רמי ואורי נחושתן, באוצרותה של סמדר קרן. זו תערוכה מרגשת ביכולת הריכוז שלה, באפשרות לחזור על אותן השאלות שקשורות בעקרונות הבסיסיים של פיסול. היא מנתקת אותך מהעולם שבחוץ, מהגסות שמאפיינת אותו, ויוצרת מעין וואקום של מחשבה על משקל, צורה, נפח וצבע. החלל עטוף במראות, והעבודות המוצגות בתוכו מסתובבות בקצב אחיד, מתפקדות כמעין מערכת אחת שלמה וסגורה. הוא נקי מכל אסוציאציה שמחזירה אותך למציאות והדימויים היחידים המופיעים בו קשורים בגוף. זה עולם שבו הגופניות, והחוויה החושית של הצופה עם העבודות, הן אלו שמובילות אותו.

–

עוד משהו שתרצה לשתף?

אני שמח שהזדמן לי להציג במקום שיכול לגלות יצירתיות בימים לא שגרתיים אלה. התערוכה מוצגת ב׳אופנובנק׳, חלל פרוייקטים חדש שהוא פרי יוזמה של האמנים המוכשרים יואב וינפלד ועומר שיזף. בתקופה שבה נסגרים חללי תצוגה מסחריים, והמוזיאונים מחכים לאיזושהי התייחסות סמי-רצינית מהשלטונות, החלל הזה הוא עצמאי, ומכתיב בעצמו ולעצמו את סדר היום.

התערוכה פתוחה בימי שישי בין 11:00-14:00, ובכל זמן אחר בתיאום מראש דרך הפייסבוק והאינסטגרם.

–

רון אסולין, מתוך התערוכה. צילום: אלעד שריג

–

בחר דימוי אחד של אמנ/ית שאנחנו חייבים להכיר

–

Image of: 'Stack', Tony Cragg, 1975

–

המפגש עם העבודה הזו של טוני קרג היה המפגש הראשון שלי עם אמנות עכשווית בחיי הבוגרים. הוא הוצג בתערוכה שחגגה חמש מאות שנה לאמנות הבריטית באחד מחדריו המוקפדים של הטייט בריטן. על רצפת פרקט מבריקה ובין ציורים עשירים בצבע וממוסגרים להפליא, נחה לה ערימת הפסולת המשורטטת הזו. הייתי אז חייל משוחרר וביקור במוזיאון היה בעבורי אטרקציה ששייכת לטיולים בחו״ל. זה היה מפגש מפתיע ובלתי אמצעי לחלוטין, והוא ריגש אותי כל כך ששנה מאוחר יותר כבר הייתי סטודנט בבצלאל.

–

המעלית והנוכל \ רון אסולין | תערוכת יחיד באופנובנק
סופ"ש פתיחה:
יום ו', 30.10, 11:00-14:00
יום ש', 31.10, 11:00-14:00
הביקור בפתיחה בהרשמה מראש בלינק

שעות פתיחה קבועות:
ימי ו', 11-14, או בתיאום מראש
בתוך "סטודיו בנק", בן יהודה 71, קומה 3