טל גולני, ציירת, בת 33, חיה ויוצרת בתל אביב. בוגרת המדרשה לאמנות, 2013

שלום טל, יש לך תערוכה חדשה בשם ׳דלת הזזה׳ במשכן האמנים הרצליה. ספרי עליה.

בתערוכה אני מציגה מיצב ציורי, שבו נבחנים מרחב 'המקום' ומרחב 'הציור'. גלריית משכן האמנים היא הזירה האדריכלית עליה מתבססים הציורים, וגם המקום בו המיצב מוצג. 

העבודה היא ציור מפרקי ומתמשך, באורך 19 מטר, שמוצב על רצפת הגלריה בזוויות שונות. היא מורכבת מ-17 ציורים בגדלים שונים שמשמשים גם כמחיצות, שמכפילות ופותחות אפשרויות נוספות בחלל. כשחלקים נחסמים, חלקים אחרים נפתחים. זה המשחק של הציורים במרחב.

בהצבה כזו הציורים הופכים לקירות. נוצר חלל בתוך חלל: זה שמתוחם בעזרת הציורים וזה שנפתח באמצעות החלל המצוייר שנשקף מהדימויים. התנועה בחלל מזמינה להיכנס לציור ולגלות אותו. החוויה בתערוכה נעה בין התנועה הפיזית בחלל לבין החוויה הויזואלית, שיש לה מימד אשלייתי בין האדריכלות האמיתית לציור שמייצג אותו.

–

איך היה לעבוד על התערוכה?

התערוכה נולדה מתוך דיאלוג עם אוצר המשכן רן קסמי אילן. עבדתי עליה במהלך השנה האחרונה. באופן טבעי, מכיוון שבשנים האחרונות אני חוקרת ומתעסקת במבנים שנבנו באמצע המאה העשרים, כמו בתערוכת היחיד הקודמת שלי, "כניסת קהל", נקודת הפתיחה של התערוכה היתה ההחלטה להקיף את כל חלל הגלריה. עיסוק במבנה המשכן עצמו היה מבחינתי המשך של המחקר הציורי שאני עסוקה בו כבר ארבע שנים.

התחלתי לצלם את חלל המשכן, ונקודה שבלטה לי במיוחד היתה דלת היציאה לגינה, לצד פינות צדדיות אחרות שסיקרנו אותי.

התחלתי לעבוד בסטודיו על סקיצות שמורכבות מהשראה מהצילומים, לצד חללים אינסופיים, כמו אולם מלא בעמודים. השלב הבא היה לבנות דגם מוקטן של החלל עם יחס הבדים שתכננתי לצייר עליהם. יכולתי באופן הזה להבין את החיבור בין החלקים, לדמיין את תחושת ההסתובבות בחלל. 

כשאני מציירת אני נעזרת במסקינגטייפ, שאיתו אני בעצם עושה את רישומי ההכנה של הציורים – הנוכחות שלו, דרך הקווים הישרים של הארכיטקטורה בציור נשארת בולטת גם בתוך החומריות של הציור והאלמנטים שבו, כמו הרצפה.

הסטודיו שלי לא גדול. יש לי אפשרות לתלות רק 4 מטר בד על הקיר בכל פעם, מה שדרש ממני תכנון ומחשבה מראש על המבנה של המיצב. בעצם דמיינתי את החיבורים לאורך כל התהליך. את העבודה כולה ראיתי רק בזמן ההצבה בחלל, ולשמחתי זה עומד בדיוק כמו שדמיינתי בעיניי רוחי.

–

ראית לאחרונה תערוכה מעניינת?

התערוכה של אורן אליאב ״היעלמותה של לוקריציה״ היא יצירת מופת שהרגשתי בה כל מה שאני חולמת שמבקרים ירגישו בכניסה לתערוכה שלי: הגודל, העוצמה, התנועה בחלל והציור הסופר-מרגש. 

עוד משהו שתרצי לשתף?

כיף להגשים חלומות, אבל באותה נשימה אני חולמת כבר על התערוכה הבאה!

לסיום, בחרי דימוי אחד של אמן שאנחנו חייבים להכיר.

Do Ho Suh, Passages (installation view), 2018

בחרתי במראה הצבה מתוך עבודה של דו הו סו, אמן דרום קוריאני נפלא שפועל בניו יורק ולונדון.

׳דלת הזזה׳ – תערוכת יחיד לטל גולני במשכן האמנים הרצליה
אוצר – רן קסמי אילן
פייסבוק: https://www.facebook.com/events/419898955279901/