פסטיבל מה – לשם מה? על איזה צורך בא לענות ומה היית מקווה שיקרה בפסטיבל ובעקבותיו?

–

תמר רבן: הפסטיבל הזה הוא המשך טבעי או חלק אינטגרלי בעשייה שלי שבה הפרפורמנס מתרחש בד בבד כדרך חיים וכאופן הבעה ביצירה האמנותית. בשבילי הוא עשייה אישית כחלק מתופעה רחבה יותר. הייתי ממייסדי עמותת מקלט 209 לקידום אמנות בינתחומית והקמתי דרכה את במת מיצג, ניהלתי אותן במהלך 30 שנים כשהרצון היה ליצור הקשר רחב ומתפתח לפרפורמנס ארט.  אמנות הפרפורמנס היא בינתחומית במהותה כאשר האמן עצמו נוכח בה באופן חי. כשאני אומרת בינתחומית אני מתכוונת ל מה שנמצא בין התחומים (לא יצירה שמשלבת תחומים). במסגרת העמותה התרחש גם פסטיבל לפרפורמנס ארט בינלאומי, פסטיבל ׳זז׳. לפני 3 שנים פרשתי מניהול העמותה אך כיוצרת ופרפורמרית אני רואה את עצמי כממשיכה לפעול בתוך הקשר רחב. כשבמת מיצג נסגרה והעמותה שינתה באופן טבעי את החזון האמנותי, גם זה של פסטיבל זז, נוצר ואקום לפעילות המשכית והקשר לעשייה של אמני הפרפורמנס הרבים שבמת מיצג הייתה בשבילם בית. ישנן היום לא מעט הזדמנויות לאמנים לעשות פרפורמנס אך חסר הרצף לעשייה זו (רצף שכולל לימוד, תיעוד וארכיון, קהילה, קשרים עם אמנים ופסטיבלים בעולם אך גם רצף בין הפרפורמנס כחיים לפרפורמנס כאמנות). אביגיל ארנהיים, שאמנות הפרפורמנס קרובה אל ליבה כפרפורמרית, פתחה את הדלת לפסטיבל שמחליף/ממשיך את ׳זז׳, במשכנו החדש של מרכז המוסיקה פליציה בלומנטל שבניהולה.

השם שבחרתי הוא מה MA.

MA זה מה?

צליל המילה מה בעברית נשמע כצליל מילה בשפה היפנית.

בעברית המילה מה מבטאת שאלה או תדהמה והמילה היפנית מתייחסת לריק, לרווח ל מה שבין הדברים, לשקט שבין הצלילים.

מה הוא גם ביטוי למשמעויות נוספות בשפות שונות כשהבולטת בהן היא אמא.

מילים אלו מוצעות כדרך להתבוננות ב מה היא מהות כוונותיי בפסטיבל.

–

2021 Approach Sakiko Yamaoka.jpg

–

קרן לי רוזן-טל: מה חשוב לך בתור מנהלת אמנותית?

–

תמר רבן: השנה הסכמתי לראשונה להגדרה ׳אוצרת׳ ביחס למה שאני עושה בפסטיבל. ומה שחשוב לי כאוצרת זה להתערב כמה שפחות ביצירה של האמנים המוזמנים. אין נושא, גם לא תזה מוכנה מראש. אני לא מזמינה פרפורמנס מתוכנן אלא את הפרפורמר. בעצם אולי בחרתי במושג אוצרות כדי לרוקן ממנו את הסמכות ולהדגיש בו את הנכונות לאפשר את שלא ידוע. כך אני פועלת כאמנית. וכן, אין הפרדה בין הפעולה שלי כאמנית, אוצרת/מנהלת אמנותית, ובכלל כבת אדם בכל עיסוקיה.

חשוב לי המפגש והחיבור, בין הפרפורמרים, עם הקהל, עם עצמם, עם הזמן והמקום (הגלויים והמורחבים).

חשוב לי שזה יהיה מפגש אינטימי עמוק ופתוח.

חשוב לי שיבואו לידי ביטוי המקור/המהות טרום הרעיון והצורה.

חשובה לי הנוכחות. חשוב לי ה מה ולא ה על מה.

אני רואה חשיבות בכל פרט שבאירוע, כולל, לדוגמה, מה הכיבוד שמוגש לפרפורמרים ולקהל ואיזו תאורה יש בכניסה, חשובה לי ההתייחסות לקהל על פרטיו. אולי ההגדרה הנכונה לגבי תהיה לא אוצרת או מנהלת אמנותית אלא מארחת, וזה מאתגר אף יותר כאשר הפסטיבל מתרחש בביתם של אחרים.

–

Capitalistic-unniform-reaching-out

–

קרן לי רוזן-טל: בחירת האמנים כיצד נעשתה? וכיצד נוצר הקשר עם האמנים מחול ואיך את חשה אותם ביחס לפסטיבל?

–

תמר רבן: בפסטיבל כמה תכניות. בחירת האוצרת בסטודיו, בחירת האוצרת במרחב ציבורי, הזמנה פתוחה בסטודיו, הזמנה פתוחה במרחב ציבורי, סדנה, ותוכנית מוסיקה בניהולה של אביגיל ארנהיים.

בחירת האוצרת היא בחירה שלי של 9 אמנים ישראלים שפרפורמנס ארט בשבילם הוא דרך ביטוי עקבית (גם אם לא יחידה) כאשר כל אחד מהם, בתקופות שונות, היה שותף שלי לדרך. ישנם אמנים רבים כאלה אבל לא יכולתי להזמין את כולם בשנה הזו. אני מרגישה צורך להמשיך ללוות אותם גם כשאני לא מנהלת את במת מיצג שהייתה להם כבית. קצת כמו אמא וכמורה לצעירים וכצאצאית ברוח לוותיקים ממני. הבחירה בפרפורמרים האלה היא אינטואיטיבית, אפשר למצוא בה מגוון בוותק, בגישות ובפניות. הזמנתי גם 6 אמנים מחו״ל אשר שלחו פרפורמנס בווידאו שנעשה במיוחד לפסטיבל (אלו אילוצי התקופה). הבחירה שלי כאן מבוססת על הכרות אישית עם הפרפורמרים (מלבד אחת שבחרתי מתוך הצעות שנשלחו אלי דרך שגרירות ליטא). הבחירה באמנים מחו״ל מאפשרת להרחיב את ההתבוננות בפרפורמנס ארט ובביטוייו המגיעים מאזורים גאוגרפים, תרבותיים ופוליטיים שונים. יחד עם זה יהיה אפשר להיווכח בהיבט האנושי הכה משותף. יהיו אמנים מיפן, סרי לנקה, מיאנמר, יוון/בריטניה, ספרד וכאמור ליטא.

למרות שהבחירה שלי היא מורכבת ואינה משקפת כיוון אחד בפרפורמנס עדיין היא מצומצמת ומשקפת את היכרותי האישית ותפיסתי המסוימת (עם זה לא מדובר בטעמי האישי שאינו בהכרח בא לידי ביטוי בבחירה). לכן הזמנתי גם פרפורמרים, בהזמנה פתוחה, להירשם לעשות פרפורמנס קצר בסטודיו או פעולת משך במרחב ציבורי. ההזמנה פורסמה בציבור ודרכה אני מבקשת לאפשר לתלמידי וגם לכל מי שרוצה, שאני לא מכירה או לא הזמנתי הפעם, לעשות פרפורמנס. שימי לב, אני אומרת לעשות פרפורמנס ולא להציג… זו הזמנה להתנסות למי שבתחילת דרכו והצעה למרחב פעולה מאתגר גם לוותיקים. בשבילי זו הזדמנות לגלות פרטנרים חדשים, מה שיבוא לידי ביטוי בהרכב המשתתפים בפסטיבל הבא או באירועים נוספים. לשמחתי ההיענות גדולה, לצערי היה צריך לסגור את הרשימה בשל מגבלת משך זמן התוכנית. בתוכנית הזו, גם אני אעשה מעשה בריאה קצר.

–

קרן לי רוזן-טל: קצת פירוט מה יהיה בסדנה שלך?

–

תמר רבן: הסדנה היא התנסות בפרפורמנס כשהדגש הוא על הפרפורמר כנושא  הפרפורמנס. נושא במובן של carrier ולא של subject.

הפרפורמנס החי מבוסס על נוכחות הפרפורמר. בסדנה נתבונן במהות זו ובעזרת שאלות ותרגול חווייתי נאפשר הוויה רחבה ומרובדת יותר של הפרפורמנס. זה תקף לפרפורמנס בחיים ולפרפורמנס כביטוי באמנות.

הסדנה מתאימה לכל מי שרוצה למצוא את עצמו כמקור הקודם לרעיונות ולצורות, ופתוחה לפרפורמרים מנוסים ועד לאלו שממש בתחילת דרכם. אשמח גם להשתתפות אמנים המשתתפים בפסטיבל.

בנוסף בהמשך לסדנה המשתתפים מוזמנים לקחת חלק בפרפורמנס קבוצתי שיפתח את הפסטיבל לקהל או לעשות פעולה עצמאית במרחב הציבורי במסגרת ׳הזמנה פתוחה׳.

–

יעקב חפץ

–

קרן לי רוזן-טל: כיצד באה לידי ביטוי ומשפיעה על הפסטיבל העבודה בסטודיו אנט ובסביבה של קריית המלאכה?

–

תמר רבן: הנה התשובה מתוך מכתב רשמי שכתבתי עבור עיריית תל אביב המתאר את הפסטיבל החדש:

״… המאפיין את אמנות הפרפורמנס הוא שזו אמנות חיה המבוססת על הנוכחות של האמן. זו אמנות המאחדת את זמן ומקום תהליך היצירה וזמן ומקום הצגתה וכאמור האמן עצמו נושא אותה בעצם הווייתו. כל אמן בדרכו הייחודית. מרחב הפעולה/ההצגה (המקום על תכולתו והזמן) של הפרפורמנס הוא חלק אינטגרלי ממנו.

בחרנו לקיים את הפסטיבל בתל אביב במרחב הציבורי ובחללים סגורים של קריית המלאכה (כאשר סטודיו אנט ישמש כנמל הבית) כמיקרוקוסמוס המחבר בין עולמות. תעשייה, מסחר, אמנות ויצירה, חיי יום, חיי לילה, גבהים, שגרה ותהומות, תרבות על מורכבותה, עירוניות, מרכז ושוליים, קודש וחול. …קִרְיָה לְמֶלֶךְ רָב…

אמנות הפרפורמנס מעצם היותה בלתי אמצעית וחיה מאפשרת התייחסות מידית למציאות המתהווה תדיר והיא הדרך להאיר את הלא מוכר ולחולל שינוי ובה בעת להיות נגישה ואנושית. ישנם אמני פרפורמנס אשר מערבים את קהלם ביצירתם באופן פיזי ובכל מקרה, ברוב המקרים, הקהל חווה חוויה הוליסטית ואינו רק צופה/מאזין פסיבי…״

זה סוג של חזון בשבילי, אבל יהיה אשר יהיה.

–

פסטיבל 'מה'

7-8-9 בינואר

בחירת האוצרת, אמנים ישראלים: אירית בלוזר, בני קורי, טל רוזן וקרן אברהם, יעקב חפץ, ליאור קריאל, מיכל שרייבר,
ענת שן, קרין מנדלוביץ, שחר מרקוס;

בחירת האוצרת, אמנים מחו״ל: איי קו (מיאנמר); ברתולומא פרנדו (ספרד); ג'אנני קוריי (סרי לנקה);
פניה קוצאפולו (יון/אנגליה); סאקיקו יאמאוקה (יפן); סנדרה סטאניניטה (ליטא)

מוזיקאים: אור סיני; אתי בן זקן; בוריס מלקובסקי ואיל קלס; מאיה פנינגטון; תום קליין;

–

לפרטים נוספים >>