פריוויו #6 מאת יונתן ה. משעל

בסוף השבוע הזה יפתח פסטיבל "מנורת לילה" בנווה שאנן – שלושה ימים של מוזיקה, מיצגים ומיני-תערוכות ואוכל בשכונה הדרום תל אביבית. רוב התושבים בעיר מכירים את נווה שאנן מהחלון של האוטובוס בזמן הנסיעה על רציפי העלייה לתחנה המרכזית מעל רחוב לוינסקי, או מהעיתונים, בהם השכונה מצטיירת סוג של גיהנום עירוני בו הליכה בלי אבטחה תוביל לשוד ודאי או רצח.  מי שמכיר מעט יותר, יודע כמה הדימוי הוא רק חלק קטן מהמציאות בשכונה והאזור.

נאווה שאנן, צילום יעל ברנט

נאווה שאנן, צילום יעל ברנט

מקומות של תרבות כמו הצימר והאלבי מושכים קהל מרחבי העיר, סטודיואות ומגורים זולים משכו גם תושבים ממרכז העיר להגר לשכונה, ותוכניות של העירייה של דיור לסטודנטים במחיר מסובסד הביאו גם את מי שלווא דווקא היה קובע את מקומו באזור שההורים מפחדים לבוא לבקר בו. מרכזי פעילות כמו ספרית לוינסקי והגינה הקהילתית ברח' הגר"א מפגישים ותיקים וחדשים, מהגרים ובני מקום. מדובר, בסופו של דבר, על אזור שעובר תהליך מאד מאד מורכב, שנוי במחלוקת, שבנוי מהדינמיות הבלתי ניתנת לניבוי של החיים עצמם, אינטרסים אישיים, העדר מדיניות ממשלתית ושיקולים קרים של אנשי נדל"ן. מצב ביניים כזה הוא מלא מתחים, אבל גם מלא בהזדמנויות. פסטיבל מנורת לילה הוא בדיוק הזדמנות כזאת, לבוא להכיר את השכונה, לראות מקרוב, לחוות חוויות מקומיות עם תושבים ולהנות ממוזיקה מעולה, אוכל טעים ואמנות בין הרחובות.

לדף האירוע: https://www.facebook.com/nightlightfestivaltelaviv

סוף השבוע של סוף השנה כנראה יהיה זמן דרמטי עבור סצנת עיתונות האמנות הקטנה שלנו. בצימר ביום שני בערב התקיים דיון על מקומם של מוסדות במימון אמנות היום. ישבו בפאנל: הדס קידר, גליה יהב, מאשה זוסמן, ירון אתר, יונתן אמיר, לאה אביר ודניאל לנדאו. קידר, שהנחתה את הערב, סיקרה את כתבי העת על אמנות בישראל משנות ה30 ועד היום. התמונה שעלתה היא שמעולם לא היתה הרבה כתיבה על אמנות בישראל, ובניגוד למה שנדמה, דווקא עכשיו יש הרבה, בבלוגים ומגזינים אינטרנטיים, ממש כמו בנדיקטה שלנו. חיזוק למעבר מהמוסדות המסחריים אל הרשת ניתן למצוא גם בכתבה של אורן פרסיקו שהתפרסמה השבוע בעין השביעית:  http://www.the7eye.org.il/139408 ובה מתואר המסלול שיוביל את מוסף גלריה הותיק והמוערך להעלם מן העולם, לפחות כפי שאנו מכירים אותו.

המפגש, שאורגן על ידי איגוד האמנים, אולי היה צירוף מקרים ואולי לא, אך סימן את מעבר המשקל בכתיבה על תרבות מהפרינט אל המרחב הוירטואלי. גם בצירוף מקרים,  השבוע יצא קול קורא לכתיבה על אמנות במגזין חדש – אפינויה.

נסיים עם התערוכה החדשה של זויה צ'רקסקי, ועוד בשבוע של יום הולדתה, מזל טוב!

זויה צ'רקסקי, צילום מההקמה יעל ברנט

זויה צ'רקסקי, צילום מההקמה יעל ברנט

בתערוכה שתיפתח בגלריה רוזנפלד ביום חמישי ב20:00, יוצגו עבודות חדשות, שמתמודדות, לדבריה, עם שאלות על ציור מתוך התבוננות. אצל צ'רקסקי, מדובר על שאלות שחורגות מתחום הציור בלבד – העבודות שלה עוסקות במבט ביקורתי באופן כללי, על החברה שמסביבה, כולל עולם האמנות והממסד האמנותי: "בשנים האחרונות אני מתעסקת בשאלה איך לצייר מהתבוננות, כיצד לתרגם את המציאות שאני רואה לשפה ציורית. העבודות שמוצגות בתערוכה מציגות את הדרך הנכונה ביותר עבורי כיום. אני חושבת שכל המושגים של השיח הביקורתי מהשנים האחרונות, פג תוקפם. המילים האלו כבר לא מספיקות כדי לדבר על אמנות, הן מתיישבות היטב רק על שרלטנים ואופורטוניסטים, ומשאירות מחוץ לשיח דברים מעניינים וחשובים רבים."

זויה צ'רקסקי, צילום מההקמה: יעל ברנט

זויה צ'רקסקי, צילום מההקמה: יעל ברנט

פרטים נוספים באיוונטנתראה בערב!