שאלון בנדיטקה עם מנחם גולדנברג

בתמונה:

מנחם גולדנברג. צילום: גל אבידוב

מה אתה עושה בימים אלה?

פותח תערוכה, ביום חמישי הקרוב ה 17.11, עם אבינועם שטרנהיים ״המפנה הפסיכוסופי״, בגלריה מנשר. (נעילה 15.12). בתערוכה נשיק את הפרויקט עליו עבדנו בשלוש השנים האחרונות: קלפי פסיכוסופיה (קלפי טארוט פילוסופיים), אותם ניתן למצוא באתר Psychosophytarotcards.com ואפילו לרכוש. במהלך התערוכה בימי שבת אבינועם ואני נעשה פתיחות/קריאות למבקרים. מוזמנים לבוא ולנסות.

 

הבן של מי אתה?

לאבא שלי (ז״ל) קראו מרדכי. הוא עלה מרומניה בשנת 42, ומעט אח״כ, כשאבי היה בן 13, אבא שלו נפטר. הם גרו במעברה של קרית אתא, ואבי נאלץ לעבוד וללמוד (במוסך של אגד) בכדי לפרנס את אמא שלו ואחותו. הוא אמנם מעולם לא רכש השכלה פורמלית אבל היה פיקח, תאב חיים, ואוהב אדם. הוא נפטר בגיל 52 כשהייתי בן 24. בדיוק התחלתי את לימודי תואר ראשון. היה לנו קשר מאוד מורכב ועמוק, עשיר באהבה והערכה. אני חושב שבגלל זה אני שונא את המוות ולא מתעסק בו כלל. הוא לא עושה עלי רושם. (שזה קצת מוזר למי שמקורות המחשבה שלו נטועים ברומנטיקה הגרמנית.) כך למרות שאני רגשני כמוהו, אני לא עובד עם רגשות. אמא שלי, מרים, עלתה לארץ מבריה״מ בשנת 44 לאחר שמשפחתה ברחה מפולין בזמן מלה״ע ה- 2. השנה היא חגגה יומולדת 80. היא היתה עקרת בית פולניה, שזה אומר שרבנו הרבה, אבל בזכותה הבית הוא אחד הדברים החשובים בחיי.

היכן גדלת?

בקרית אתא.

–.

היית מקובל?

כן. אפשר להגיד שלהתקבל מעולם לא הייתה לי בעיה.

עברות פליליות: 

ישבתי בכלא הצבאי, כי באתי לכנס של משטרה צבאית על מדי ב׳. הם כנראה תפסו את זה כמעשה פלילי. אני חושב שזה היה סתם טיפשי.

פרסים:

עדיין לא, וכנראה שלא. אני לא מתנהל ביחס לשיח ולסדר הסימבולי. עושה את שלי וחותר למגע.

התנדבות:

מעט מדי ולא באופן מסודר.

השכלה:

תואר שני בפילוסופיה קונטיננטלית מאוניברסיטת אסקס בהצטיינות יתרה, ולימודי דוקטורט באוניברסיטה תל אביב (מלגת הצטיינות). עזבתי את האוניברסיטה מבלי שהגשתי את התזה, כי הבנתי שאני רוצה להיות פילוסוף ולא אקדמאי. הנה עוד מעשה טיפשי (שאולי ראוי היה שייחשב פלילי).

פרנסה:

אני שכיר חרב של המחשבה. מלמד, מדבר, כותב. בכל קיץ, כששנת הלימודים מסתיימת, אני מחדש את נדרי עם המציאות ומציע שירותי שיחות וליווי בקליניקה למחשבה.

מבט מהקליניקה

הכי נמוך:

להתרגז, ולהשתמש לרעה בכוח.

הכי גבוה:

משפחה וחברים.

הכי מרגיז:

אני קצת ערס ומאוד היפר, אז אני מתרגז כמעט מכל דבר. זה לא נעים, הכי נמוך. אבל אני נרגע מהר. ומתנצל אם פגעתי. ולמרות שכמובן עדיף היה שלא להתרגז מלכתחילה, כעס הוא מושג מאוד חשוב במחשבה שלי ואפילו קיבל התייחסות בקלף משלו (2 תודעה). אתם מוזמנים לקרוא עוד באתר.

הכי מפתה:

באופן עקרוני אני יותר מופעל מגירויים ופחות מפיתויים אבל סמים, פילוסופיה ושחמט. יכול לעשות את זה כל הזמן, בכל מקום, ובכל שעה. לפעמים אפילו ביחד.

וגם מרק עוף, תוספת צד של פירה, או בורקס תפו״א יכולים בהחלט לעורר אותי.

הכי דוחה:

קשה לי לחשוב על דברים דוחים למעט ברמה הערכית כמו אכזריות, התעללות ורשעות.

מה חסר לך בחיים?

שליטה עצמית, כח רצון, התמדה.. בקיצור כל מה שאולי היה הופך אותי לבן אדם פרודוקטיבי. למרות הצער והכאב שזה מסב לפעמים, אני ממש בסדר עם התכונות הללו ומנסה לנצל אותם לטובה.

מה הבאת לנו? 

חבילת קלפי פסיכוסופיה (78 קלפים + חוברת עם טקסטים פילוסופיים פואטים.) יצירה לשימוש יומיומי בבית, בסטודיו או במשרד. אובייקט יפה שמרחיב את הדעת ואת הלב.

כמה זה עולה לנו?

230 שח (מחיר השקה למשך התערוכה).

אדם/מרצה שהכי השפיע עליך:

קשה לי לסמן אחד, כי אני לא ממש חושב כך על השפעה. בנוסף אני מאמין מטבעי – זה בעיני הכוח האמיתי של המחשבה שמאפשר לה להתמסר וללכת הלאה – אז כמעט כל פילוסוף השפיע עלי. עמוקות. זה מה שיפה ביצירה. בגדול אני נמשך למחשבה שעוסקת בבני אדם ובחיים, אז עמנואל קאנט שסימן את גבולות הגזרה הללו עבור העידן שלנו (העידן האסתטי) הוא ללא ספק ההוגה שהכי השפיע עלי ועיצב את המחשבה שלי.

אמן/אמנית שלא מספיק מוערכים בעינייך:

הצייר איתי קמינר. אחד האמנים המוכשרים, המעניינים והעמוקים בעיני. איש טעם, אוהב יופי והנאה. מצער אותי שהוא לא נוכח יותר בשדה האמנות והתצוגה. יש לו הרבה מה לתת.

למה אתה עוסק במה שאתה עוסק?

כי זה מה שאני טוב בו. (והדבר היחיד שבו אני לא מאבד עניין. יהיו שיקראו לזה תשוקה, אני חושב על זה במונחי התמכרות).

מה מעסיק אותך מלבד היצירה?

לא הרבה. אני די משעמם כאדם.

מה הדבר שאתה הכי מחכה לו עכשיו?

לא יכול לחשוב על משהו ספציפי. בדיוק סיימתי פרוייקט אז אני די מסופק כרגע.

מאוד אשמח אם אנשים יחשפו וישחקו ויהנו מהתערוכה שבפתח ומקלפי הפסיכוסופיה – שהושקעו בהם הרבה עבודה ומחשבה, ואהבה והנאה, מסע ארוך ולא פעם מייגע ומתסכל ומשמעותי של ניסוח מחשבות על חיים בצילה של הפעולה היוצרת.

פתגם לחיים:

כל אחד מקלפי הפסיכוסופיה מסתיים במעין תובנה. אז יש בהישג יד לפחות 78 תובנות שכאלו ל 78 מצבי עניינים. תנסו.

באופן אישי, ישעיהו ליבוביץ טען שהאדם עושה – או נדרש לעשות – רק בחירה אחת בחייו: האם הוא לצד האמת. משם הכל נגזר. אני מאוד מאמין בזה. אני אוהב פשטות (בייחוד מהסוג שמייצר מורכבות הולכת וגדלה).

Psychosophytarotcards.com  ♡ 

הצטרפו לאיוונט