הדבר הבא: 'סימנים מוסכמים', תערוכת יחיד לאילונה בלגה

מדור מאת יהונתן ה. משעל // שיחות קצרות עם אמניות ואמנים על תערוכות המוצגות עכשיו.

אילונה בלגה: אני יוצרת ומחלקת את זמני בין ישראל ואנגליה. עם סיום לימודי התואר הראשון בלונדון ב-2016, חזרתי לארץ ומאז אני עובדת בתל-אביב. הקמתי את "בלקונט", חלל עצמאי לאמנות ברחוב יהודה הלוי שיחד עם חברים-אמנים יצרנו והפעלנו כסטודיו וחלל לאירוח תערוכות ואירועים. לאחרונה חזרתי ללונדון ללימודי תואר שני ב-Slade, אבל בעקבות הקורונה הקפאתי את הלימודים, ויחד עם קבוצה נוספת של אמנים התחלתי לעבוד בסטודיו משותף. אנחנו כבר עובדים על תערוכה קבוצתית שנולדה בעקבות העבודה המשותפת.

אילונה בלגה, ׳מבול׳, 2021. מתוך התערוכה

 

ואת מציגה כעת תערוכה בשם ׳סימנים מוסכמים׳. 

התערוכה 'סימנים מוסכמים' ממשיכה את העיסוק שלי במנגנוני כוח ושליטה והביטויים הויזואלים שלהם במרחב הציבורי. דרך שימוש בדמותו האיקונית והחביבה של מיקי מאוס אני בוחנת סוגיות הקשורות בסימון, הכוונה, משטור ועדריות ומנסה לבדוק היכן עולמות הפנטזיה פוגשים את המציאות. התערוכה מכילה עבודות בטכניקות הדפסה שונות, ציור, רישום ומיצב ממונע המופעל על ידי תנועת המבקרים בתערוכה.

אילונה בלגה, מראה הצבה מתוך התערוכה

תהליך העבודה על התערוכה התחיל לפני שנתיים וכלל דחיות רבות בעקבות הקורונה, מה שנתן לי זמן להמשיך להתנסות ולחדד את התהליכים עליהם עבדתי. בתקופה הזו התעמקתי בעיקר בעבודות הדיו, ציירתי עשרות תמרורים בגדלים שונים. לכל ציור יש את הגיאומטריה שלו, שנקבעה ושורטטה מראש עוד לפני שהדיו פגש בנייר. באותו הרגע אין לי שליטה על מה שיקרה: הדיו מחלחל לנייר, זורם במים שהרטיבו אותו ולמעשה מקבל החלטות משל עצמו. שיטפון הוא נושא מרכזי נוסף בתערוכה. הוא מופיע בהקשר של הסיפור של מיקי מאוס כשהוא מגלם את ׳שולית הקוסם׳ בסרטי ׳פנטזיה', וגם בעבודה ׳המבול׳ שמבוססת על רישום של ליאונרדו דה וינצ׳י מתוך סדרה בת 12 רישומים קטנטנים בעלת אותו שם. דה וינצ׳י עסק באובססיביות בסערה ובשטפונות בעיקר בשנתיים האחרונות לחייו. למרות שאהב טכנולוגיה והמציא שלל כלים ופיתוחים מכניים ביניהם טנק, צוללת, הליקופטר ואביר מכני הוא היה ונשאר מעריץ אדיר של הטבע. דמותו והעניין שלו בטכנולוגיה וכלי מלחמה אך גם בהרס וחורבן טבעיים היוו עבורי מקורות השראה. 

אילונה בלגה, מתוך התערוכה

התערוכה עברה לא מעט תהפוכות ושינויים לאורך הזמן, מוידאו שנשמט בדרך ועד שתי עבודות נפרדות שחוברו להן יחדיו בהצבה אחת. הרבה מהתובנות לגבי התערוכה הגיעו רק לאחר שסיימתי לעבוד עליה ובזמן ההצבה בחלל. למדתי גם מתהליך העבודה המשותף עם אבי איפרגן, אוצר התערוכה ומנהל המוזיאון. אין לי דרך לתאר עד כמה משמעותי זה כשיש שותף לעבודה שמרגיש ומבין לחלוטין את הפרויקט על שלל רבדיו. טפט הקיר שנמצא על אחד מקירות המעלית שמובילה לחלל התערוכה בקומה -1, וערימת הפוסטרים לחלוקה היו הברקות של אבי, ובזכותו אם במקרה תהיו בין מאתיים המבקרים הראשונים בתערוכה, תוכלו לקחת אתכם פוסטר מתנה.

אילונה בלגה, מראה הצבה מתוך התערוכה

 

איזו תערוכה ראית לאחרונה ומה תוכלי לספר עליה?

הגעתי לארץ להקים את התערוכה לאחר חודשים של סגר בלונדון, כך שהמצב בישראל שבו הכל פתוח היה בגדר פנטזיה עבורי. כיתתי רגליים וראיתי המון המון תערוכות. התערוכה שהותירה בי את הרושם העז ביותר היא ׳רפאים׳ במוזיאון אשדוד. יש שם עבודה אוצרותית מצוינת של יובל ביטון ורוני כהן בנימיני, הטקסטים נהדרים, כל החללים עובדים נפלא ובחירת האמנים והעבודות יוצאת מגדר הרגיל. מציגים שם כל כך הרבה אמנים טובים שלהתחיל ולמנות את שמם יסתיים במגילה – פשוט לכו לראות.

 

עוד משהו שתרצי לשתף?

ביום פתיחת התערוכה התקיים גם שיח גלריה שתועד בוידאו כך שאפשר לשמוע עוד על התערוכה ולראות אותי עושה פרצופים נבוכים אל מול הקהל והמצלמה באמצעות הוידאו שיעלה בשבועיים הקרובים לאתר האינטרנט של המוזיאון.

 

בחרי דימוי אחד של אמנ/ית שאנחנו חייבים להכיר!

ג׳יימס טורל הוא אמן שאני אוהבת. העבודה שלו במוזיאון ישראל בירושלים ׳החלל הרואה׳ שנמצא בגן הפסלים, מרשימה ומרגשת. ראיה, גוף, מרחב והיחסים ביניהם הן נקודות מוצא לרבות מעבודותי. העבודה הזו מעמתת את הצופה עם הנושאים האלו באופן שאני מתחברת אליו מאד.

James Turrell, 'Space That Sees, 1992. Gray and white concrete, limestone, fluorescent light with dimmers 700 x 1000 x 1000 cm

 

׳סימנים מוסכמים׳, תערוכת יחיד לאילונה בלגה במוזיאון בר דוד
אוצר: אבי איפרגן
קיבוץ ברעם
עד ה- 17.07.21