ענבל מארי כהן, ציירת בוגרת המדרשה לאמנות 2005 ובית הסר לציור-׳התחנה׳, 2010.

את אוהבת ציור?

אני מאד אוהבת ציור. על כל פניו, העכשוויים והמסורתיים יותר. במדרשה לאמנות, המורים שהכי השפיעו עלי היו יואב אפרתי ויהודית לוין, ציירתי מופשט בלבד. הייתי קרובה אישית גם אל מרים גמבורד ומיטש בקר. עם סיום הלימודים הרגשתי שאני מסיימת גם פרק ציורי, שאחריו הגיעו שאלות פיגורטיביות שהובילו אותי ללמוד אצל דויד ניפו וארם גרשוני.
בשנתיים האחרונות עבדתי בעיקר על נייר. עוד לא הצגתי את העבודות האלו, הן מחכות בסבלנות לתערוכת יחיד בשנה הבאה. כרגע, אני עובדת על תערוכה מוזיאלית עתידית עם פסלים מחומרים שונים כמו פלסטיק, בד וספוגים.

ואת גם אוצרת תערוכה בגלריה ND בשם ״אלת׳יה״.

ניתנה לי הזדמנות פז, ממש במתנה לאצור תערוכה. זה מפגש ראשון עם האפשרות הזו שהיתה מאתגרת ומרגשת יחדיו. התערוכה הייתה לי בבטן כמעט עשר שנים. כשהציעו לי לאצור כבר ידעתי בדיוק מי יציג ומה יהיה בה, רק הייתי צריכה לאתר את העבודות שראיתי לפני עשור בחללים שונים בארץ, לחבר הכל, ולהכין רוטב ורוח שיאחדו הכל למנה מופלאה. כל הרכיבים כבר היו באיכות הכי גבוהה שיש, לי רק נותר לא לפגוע בכלום ולהציג כל פרט במיטבו ובשותפות עם חבריו. מצאתי את האמנים, בלי לדעת מי צעיר, מי מבוגר, מי אישה ומי גבר. זה היה מרתק למצוא ולהכיר את הפרסונה והרגישות של כל יוצר ויוצרת מאחורי העבודות שראיתי. כציירת מבודדת לרוב בסטודיו, זה היה מסע אל ארץ לא נודעת.

האמנים המשתתפים בתערוכה הם חברי הדמיוניים לסטודיו. שנים שאני משוחחת איתם בתוך תוכי. הילה חסידים היא ציירת פיגורטיבית, היא מציירת שילוב מתוך עולמה האישי ומתוך התבוננות במציאות, עם חשיבות גבוהה לאיזון של קומפוזיציות בפורמט שהיא עובדת בו. בתערוכה היא מציגה ציורים ותבליטי גבס עדינים ביותר .
בועז לוונטל מצייר מתוך רוחו ומקפל דמויות וצורות צבעוניות לכדי פנטזיה דמיונית משגעת.
לילית שמבון מצליחה להחזיק בתוך פורמט ריבועי מסורתי פיצוץ של צורות, ומייצרת חוויה ציורית ורגשית וסיפור עמוק דרכם. היא משתמשת במגוון חומרים. גיליתי בעבודות שלה ספריי, פיגמנטים טהורים, חלקי בדים שהיא מעצבת או גוזרת, וצבעי שמן.

היה רעיון מסוים שהוביל אותך באוצרות?

ההשראה לתערוכה היה יומן אישי שכתבתי ברגעי משבר, כשלא ידעתי לאן לפנות ולא הייתי בטוחה אם ואיזה אמנית אני. כיתתי רגליים ממדינה למדינה עד שנפשי מצאה מרגוע ובית. השיטוט הזה בעולם הציור היה הרעיון המוביל. רב הציורים עשויים שמן על בד, חלקם הדוקים יותר, מצויירים על סמך המציאות, וחלקם פרומים ועשויים מחלקי זכרונות, דמיון והזיות.

איזה תערוכות ראית לאחרונה?

תערוכה מרגשת שראיתי לאחרונה הייתה ב'אלמסן' ביפו, של יאיר שולביץ ואסף רהט. ראיתי עוד רגעים יפים בעבודות של פסח סלבובסקי ז"ל בתערוכה במוזיאון פ"ת. עוד תערוכה מרגשת במיוחד הייתה תערוכה בשם ״חלומות״ של קבוצת אמני קרמיקה שאצר ניר הרמט ב׳B.y5׳. הייתה שם תערוכה שדיברה רק חומר, צורה וצבע, זה היה מושלם.

לסיום, שתפי דימוי שכדאי לראות ולהכיר.

בחרתי עבודה שלי, ששמרתי לפחות 10 שנים בסטודיו ולא רציתי לחשוף אותה. לא הייתי בטוחה אם היא יפה וחושפת את הסוד הכי כמוס שלי  או שהיא שטות גמורה ואיוולת.

אלת׳יה – תערוכה קבוצתית בגלריה ND ברמת גן.
אוצרת: ענבל מארי כהן.
רשימת האמנים המשתתפים/ות: לילית שמבון, הילה חסידים, אילת כץ, דבורה סבאון, אדם כהן, לנה צ'רמושניוק, טל פרטוק, חן גושן, עצמי ובועז לוונטל
אירוע נעילה: 27.7.19, 20:00
פייסבוק: https://www.facebook.com/pages/category/Art/NDgallery-1113234858823965/