יש משהו מכמיר את הלב ברצון של אנשים להשיג צדק. בין אדם לאדם, בין אדם לרשות, בין הרשות לציבור. צדק הוא מושג חמקמק עד כדי כך שצריך להגדיר אותו מחדש ולחוד, כל מקרה לגופו, בכל פעם שבו צדק נבחן. צדק משמש כמוטיבציה למלחמה, צדק משמש להשיג שלווה ופיוס עבור מי שעשו לו עוול.

אין מידה אחת שלפיה אפשר לשפוט. מערכות משפט שונות, במקומות שונים, נבדלות זו מזו בצורות משמעותיות: באמות המידה, במה נחשב אסור ומה מותר. צדק זה עניין של פרשנות, ושיפוט הוא עניין של טעם. אולי זאת אחת הסיבות ששליטים בעבר היו מבצעים עונשים פומביים בעלי אופי אלים ואכזרי, כזה שאנשים יזכרו ויחקק כדוגמא, למען יראו ויראו. למשל, הוצאה-להורג-דרך-מחיצה-על-ידי-פיל, שיטת הענישה המחרידה שהיא גם נושא התערוכה המשותפת שאצרתי לקרן גלר ורון וינטר בגלריה חנינא.

–

קרן גלר, פרט מתוך וידאו, ״פאהן״ (שוער פילים), 14:00 דקות, לופ, 2019

–

זאת תערוכה משותפת בה קרן מציגה עבודת וידאו שהגיבורים בה הם דווקא הפילים, כלי הענישה במקרה של ההוצאה להורג על ידי פיל. רון מציג דמויות של גברים מקומטים אל תוך עצמם, כמו מי שצריכים להתמודד עם עונש, או עם משבר. בין העבודות יש חוט מקשר, כל הדמויות חשופות וחסרות הגנה, כלואות בתוך כלוב או בתוך מעגל של סבל. אף אחד מהם לא רוצה להיות שם, וההצגה הפומבית שלהם בלי יכולת למצוא מקום מסתור, מאירה מעט על מי שנמצאים במצב שבו הקיום שלהם הורד לרמה של אובייקט בלבד.

–

רון וינטר, ״מחוצים״, טכניקה מעורבת

–

השבוע החלו להתברר ממדי האסון שהתרחש ועדיין ממשיך להתרחש באוסטרליה, בעיקר לאוכלוסיה של בעלי החיים במדינה, שמאות מיליונים מהם מתו בשריפות. זאת לצד האסון שפקד את העיר תל אביב-יפו בזמן השטפונות האחרונים. יש משהו בפרספקטיבה של אסונות קולוסאליים כאלו, שמציב את בני האדם ועולם החי באותו המישור. כולם פגיעים, כולם בסך הכל מנסים לחיות פה, וכולנו זקוקים לחמלה. ׳צדק׳ יעשה מעט מאד, אם בכלל, עבור מי שעוד נשאר וממשיך לחיות כאן על פני האדמה הזאת.

–

״מחיצה״ – תערוכה משותפת לקרן גלר ורון וינטר
גלריה חנינא, עד ה11.1

ליווי ואוצרות: יהונתן ה. משעל / ענבל מארי כהן

לאיוונט: https://www.facebook.com/events/437871550237327/