"צף שנים בים אין־סירות
עשיתי כל שביכולתי לחייך
עד ששיר מעינייךְ ומן האצבעות
הוביל אותי אוהב אל אִייךְ
שרתְ: "הפלג אליי, הפלג אליי, תן לי לעטוף אותךָ
הנני, הנני, מחכָּה לאחוז בךָ."
האם חלמתי שחלמתְ עליי?
ההייתְ ארנב כשהייתי שועל?
עכשיו סירתי הטיפשית נשענת
טרופה בין סלעייךְ ממעל
כי שרתְ: "אל תיגע בי, אל תיגע. חזור מחר".
אוי ליבי, אוי ליבי, מן הצער נשמר.
אני חידה לי כצדף
כסערה גואה נִשמתי.
שאעמוד בין גלייךְ הגבוהים והקצף?
או שאשכב דוּמם מת, כלתי?
שמעי את שירי: שחי אליי, שחי אליי, תני לי לעטוף אותךְ
הנני, הנני, מחכֶּה לאחוז בךְ."

–

(הסירנות במיתולוגיה היוונית היו נימפות ים ששירתן הייתה כה יפה שמשכה אליה מלחים וגרמה להם לנטוש את הספינה ולקפוץ אל מותם. הסירנה של באקלי ביקשה אולי לחוס עליו ולכן שלחה אותו מעליה, אבל שירתה, אפילו בלי כוונה, נישלה אותו מחייו).

–

שיר לסירנה / טים באקלי

תרגום: מיכל אסתר ברקאי

צילום: "האילמת", קובי בוהדנה