אט אט נישאתי לו

אט ובמרירות נישאתי לאהבתו

בשעמום ובשמחה

נישאתי לגופו

אט אט באתי אליו

בנינוחות ולאט באתי למיטתו

מן הרעב ומן ההרגל

ישבתי אל שולחנו.

אט אט נישאתי לו

לי איש לא נתן תוקף

לי איש לא נתן שם

בין תמרורי אזהרה

בין לחשושיהם.

באתי אל ריחו

בנחיריים מורחבים

באתי אל חמדנותו

ללדת לו ילדים.

שנים של לבוא

ושנים של לסגת

אט אט נישאתי לו

אט אט מאפשרת.

ועכשיו אנחנו פצועים

כה עמוק והיטב

שרק המוות עצמו

יכול לגרום לנו כאב.

ובחלומו של המוות

אני נעה עם שפתיו

החלום הוא רק לילה

והנצח – נשיקותיו.

ואט אט אני אליו באה

אט אט משילים

את בגדי הספק

ואט אט נישאים.

–

Slowly I married her / לאונרד כהן

תרגום ושינוי ללשון נקבה: מיכל אסתר ברקאי

ציור: חתונה בכפר, אנרי רוסו 1905