'עץ כף היד'

מחקר לא מקיף על טבע האדם

מאת: נאוה פרנקל

משתתפות: שני גרנות, סילביה דרורי ומיטל רז

עיצוב תאורה ויוצר שותף: עומר שיזף

עיצוב במה: עמית דרורי

עיצוב תלבושות: אסנת קלנר

הפקה: הילה אילן וזויה ברונשטיין

רביעי, 26.11 בשעה 20:30  ///  חמישי 27.11 בשעה 20:30 /// תיאטרון נחמני, נחמני 4, ת"א

להזמנת כרטיסים: 036060960 / 1700707990 / http://www.cameri.co.il/perfs/

 80 ₪, 60 ₪ כרטיס ידיד (קוד 1106 בקופה), 45 ₪ כרטיס סטודנט

ביצירה 'עץ כף היד' נבנה עולם עשיר של דימויים, שמזקק עבור הצופים רגעים מן היומיום ויוצר עולם ומלואו. הצופה מעוכב, כך שמבטו וגופו יכולים להשתהות בתוך החוויה הויזואלית והרגשית.

העבודה על "עץ כף-היד" החלה בהשראת הספר 'טבעות שבתאי' של זבאלד. בספר מתאר זבאלד את מסעו האניגמטי במזרח אנגליה של אמצע שנות התשעים. הוא משוטט בין מראות ובנבכי זכרונות, יצירות ויצורים, תוך שהוא מפנה את מבטו לפרטים, לדמויות ולמקומות שנדחקו אל מחוץ לזכרון ההסטורי.

עבור נאוה פרנקל הרומאן משמש נקודת מוצא לחקירת מבנים מארגנים לפעולה המסתורית והמתמשכת של ההתקיימות. בדומה לאופן הפרישה של זבאלד בספרו, עבודה זו בנויה כסביבה של תופעות (טבעיות, חברתיות, תרבותיות ומדעיות), שעל כולן מרחפת סכנה של התפוגגות. באמצעות ההתבוננות בהן מנסה פרנקל למצוא צורה מוגדרת וקידוד, שיאפשרו להן להיזכר על ידינו, וכך להישמר.

אחת הסצנות משחזרת את הציור "שיעור באנטומיה" של רמברנדט, שבו רופאים מתלמדים מנתחים גופה כדי להכיר את פנים הגוף. ה"מתה" שוכבת על גבי שולחן אור, ושתי מבצעות מציירות את רשת הורידים והעורקים שמתחת לעור זרועה. כך מתקבלת צורת עץ: עץ כף היד. 

"אלוהים מתכנן והאדם צוחק" מכריזות המופיעות בדימוי, והופכות להיות זוג עיניים ופה: פרצוף אדם שצוחק וצוחק וצוחק. המימוש הקונקרטי של האדם הצוחק (רגע אחרי שקול אלוהים נשמע על הבמה) מחזק את הכוח המדומה שהאדם הולך וצובר בעולם טכנולוגי זה, המתרחק מגורל ומעוצמות של טבע.

הארץ מורכבת משכבות אדמה חשופות, המונחות אחת על גבי השניה ומתחלפות: התחתונה ביותר עולה על העליונה וחוזר חלילה. זהו דימוי של ארץ מתהפכת, בה אין הסטוריה, אין בסיס ואין מצע עליו אפשר לנוח. 

~;~

"מהקולות המרתקים באוונגרד המקומי" (טיימאאוט, מרט פרחומובסקי)

"כתב יד חדשני ומדויק, תחביר בימתי מיוחד במינו" (הבמה, שמעון לוי)

"בעבודות שלה נאוה פרנקל מפרקת ומרכיבה התנהגות אנושית, הפורמליזם שלה משחרר, על גבול הרוחני בשביל אדם א–רוחְני כמוני" (עיר האושר, מרית בן ישראל)

~;~

הצטרפו אלינו בפייסבוק'עץ כף היד'

נאוה פרנקל – יוצרת ובימאית ילידת ירושלים 1979. חיה ועובדת בת"א. אמנית, בוגרת ביה"ס לתיאטרון חזותי בירושלים ובעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ובפילוסופיה יהודית. מלמדת בימוי ופרפורמנס באקדמיה לאמנות 'מנשר', בביה"ס לכוראוגרפיה 'כלים', ובאקדמיה למחול בירושלים. כותבת-עמיתה בספר המחקר על מחול ישראלי מיסודה של קבוצת 'כלים', העסוק בניסוח מודלים של תהליכים יצירתיים. חונכת אמנים צעירים בפרויקט 'טולבוקס' , ברזידנסי "ביתא" ובסמינר הקיבוצים. שותפה לניהול האמנותי של פסטיבל 'קולה של המילה' , הזירה הבין-תחומית, ירושלים. חברה באי"ב- איגוד היוצרים העצמאיים בתיאטרון, ובעמותת הכוראוגרפים.

עבודותיה האחרונות: צמד עבודות הגלריה Down to Earth"" בהפקת מחלקת האמנויות של עיריית תל אביב (2013), שעסקו בקשר המובטח והישיר בין אדם לארצו. "עכשיו ולעולם לא" בהפקת הזירה הבין-תחומית (2012), שסבבה סביב הנאות ועונג הטמונים בקיום הבסיסי, ו"מתרחק והולך" בהפקת תמונע (2011), שהתרכזה ביחסים בין נאמנות וקשר. עבודות אלו מוצגות עד עתה. בשנת 2010 יצרה את "הנוטה למות" בהפקת הזירה הבין-תחומית ובתמיכת מפעל הפיס, עבודה שזכתה לשבחים רבים ולהכרה בינלאומית. ב2010 יצרה גם את "אנשים לדוגמא" עבור קבוצת מנוע חיפוש. עבודתה "חופש קטן" (2009) זכתה בפרס היוצר המבטיח בפסטיבל עכו לתיאטרון אחר. יצרה בשיתוף עם גילי גודיאנו את "אשת השלד", סרט stopmotion שהוצג בפסטיבלי האנימציה בסיאול, במינכן, במילנו ובחיפה (2008). זוכת פרס ראש העיר ירושלים על עבודתה "חישוב הקץ" (2007) ומלגות קרן התרבות אמריקה-ישראל על עבודותיה "שלוש ארבע" ו "יונתנה" (2005-2006).