'ע.ו.ל.מ.ו.ת' תערוכות חדשות במשכן לאמנות עין חרוד

עמית קבסה 'בור'

אמיר נוה 'עידן העבד'

אורית חופשי 'יציבה רעועה'

נעה בן נון מלמד 'אטלנטיס'

אוצר: יניב שפירא

21.1.2022 – 21.5

–

'רבים יהיו מוכנים היום להעיד, שייאוש אינו הדבר הגרוע ביותר. הריק – קשה ממנו'
– יצחק אוורבוך אורפז, הצליין החילוני

המשכן לאמנות מציג ארבע תערוכות שהתגבשו בחודשים הראשונים של מגפת הקורונה שנראה שאין אדם ואין תחום שלא הושפעו ממנה. כל אחת מהן מציעה עולם רווי בסמלים אישיים וקולקטיביים, השאובים ממרחב נפשי ומחוויות אינדיווידואליות. כל אחת מהן בוראת עולם כשלעצמו, מרובה ערוצים ודימויים, ובכולן ניכרת האנרגיה המתפרצת של הכוח היצירתי כביטוי לתחושות של התכנסות, בידוד וחרדה. הטקסטים המלווים את התערוכות, פרי עטם של האמנים המציגים, מטעינים גם הם את החוויה הפנימית שביסודן. הצגת התערוכות זו לצד זו יוצרת רצף של ביטויים חושניים וחזותיים למצבים של אי-ודאות וחוסר ביטחון, ויחד הן יכולות להיתפס הן כמעבר בין עולמות, הן כתערוכה קבוצתית.

–

מקבץ התערוכות:

עמית קבסה 'בור'

הציור בור הוא תולדה של רִיק מנטלי ויצירתי שעמית קבסה חש כמה שבועות לאחר פרוץ המגפה. ניסיונו להיאחז במסגרת חייו המוכרת ובשגרת היצירה היום-יומית הוביל ליצירה מונומנטלית זו, השונה בתכלית מכל מה שיצר בעבר. מבני הגבס הפזורים בחדר, שציורים כלואים בתוכם, הם כבית קברות לציורים המתייחס לוואקום תרבותי. שני חלקי התערוכה הם בגדר אירוע ציורי תלת-ממדי, פיסולי וחומרי, המבקש 'לבלוע' את המתבונן ובה בעת להותיר אותו מרוחק.

עמית קבסה נולד ב-1977 בקיבוץ מגל, בו הוא חי ועובד כיום. ב-2004 סיים לימודי תקשורת חזותית באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, ירושלים. ב-2007 זכה במלגת 'הסיטה' – קריית האמנים הבינלאומית בפריז. בשנים האחרונות הציג מספר תערוכות יחיד בגלריה חזי כהן ותערוכת יחיד מקיפה במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית (2017). עבודותיו הוצגו בתערוכות קבוצתיות בארץ ובחו"ל, בין השאר, במוזיאון תל אביב לאמנות, במוזיאון אשדוד לאמנות, במוזיאון נחום גוטמן לאמנות, בסקאלה מאטה בונציה ועוד.

–

עמית קבסה, פרט מתוך 'בור' במשכן לאמנות עין חרוד, 2021.

–

אמיר נוה 'עידן העבד'

עידן העבד של אמיר נוה – מיצב הנע בין רישום, ציור ופיסול – היא סביבה פרוצה ואינטימית כאחת. הכרכרה המבותרת לשניים על ידי ציור ודמויות הענק הניצבות לצידה מצויות במסע ללא יעד, ללא מטרה, ללא תכלית וללא מנהיג. ניכר שהאמן מונע מתחושה של דחיפות, הבאה לידי ביטוי באקספרסיביות של העבודה, המותירים את הצופה שבוי בחוסר התכלית של הווה מתמשך. משמעויות נוספות נספחות לתהלוכה בשל מיקומה באולם העמודים, חלל מעבר שגם מהדהד תחושה של קדושה (בית כנסת, מקדש, כנסייה).

אמיר נוה, יליד 1974, נולד בבאר שבע, חי ויוצר בפריז ובתל אביב. אוטודידקט. עבודותיו נכללות באוספים פרטיים ומוזיאליים בארץ ובעולם. הציג בשורה של תערוכות בינלאומיות חשובות, בין היתר ב- Galleria Continua (Las Moulins), Galleria In Situ – Fabienne Leclerc (Paris), Shin Gallery (NYC),Fiac (Paris), Frieze (NYC), Art Basel (Miami). הציג תערוכות יחיד; בגלריה זומר, מוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית, מוזיאון ינקו דאדא בעין הוד, מוזיאון הרצליה ועוד.

–

אמיר נוה, פרט מתוך 'עידן העבד' במשכן לאמנות עין חרוד, 2021.

–

אורית חופשי 'יציבה רעועה'

ביסודה של התערוכה יציבה רעועה ניצבת חוויה אישית של אורית חופשי, המעוגנת במצב תודעתי עמוק של קיום והישרדות. חומרי העבודה – לוחות עץ, גיליונות נייר גדולים ואבנים – משמשים ליצירת רצף אסוציאציות הנע בין ממשי ומטאפורי, בין אדם וטבע, בין טבע ותרבות. הצבעים של העבודות – שחור, אדום ועץ טבעי – מהדהדים בדרכם ייצוגים של בנייה והתכלות, חורבן וצמיחה מחדש. בנסיבות הריחוק החברתי, ההסתגרות והחרדה מהלא נודע של התקופה האחרונה, מקבלים כל אלה משמעות ותוקף אקטואליים.

אורית חופשי, ילידת 1959, נולדה בקיבוץ מצובה. חיה ויצרה 10 שנים בארה"ב, כיום חיה בהרצליה. בעלת תואר שני MA באמנות מאוניברסיטת לידס, ברטון הול באנגליה, בוגרת פנסילבניה- האקדמיה לאמנויות, פילדלפיה בארה"ב, ובוגרת ויצ"ו חיפה לתקשורת חזותית. עבודותיה נמצאות באוספי מוזיאון המטרופוליטן בניו יורק, ב- Kunstsammlung im Deutschen Bundestag בברלין, במוזיאון ישראל, במוזיאון תל אביב לאמנות, ועוד. חופשי זוכת פרס משרד התרבות לאמנויות (2019), מענקי מפעל הפיס (2018, 2016), פרס יעקב פינס לאמן הדפס ישראלי מטעם מוזיאון ישראל (2010) ופרס עידוד היצירה של משרד התרבות (2006). עבודותיה של חופשי הוצגו בתערוכות יחיד במוזיאונים וגלריות בארץ ובעולם, בהם תערוכת יחיד במוזיאון וילפרד (2019), בגלריה זימאק בתל אביב (2019, 2016), ב-,Cade Tompkins projects בניו יורק (2018), גלריה נזראין לוס-אנג'לס (2013), גלריה לוקס בפילדלפיה (2012) גלריה ליסט סוורטמור בפנסילבניה (2011), מוזיאון תפן (2009), מרכז להדפס בפילדלפיה (2008) בית אנה טיכו- מוזיאון ישראל (2006), גלריה ברוורמן (2006), מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית (2005) ועוד.

–

אורית חופשי, 'השלכות', מתוך 'יציבה רעועה' במשכן לאמנות עין חרוד, 2021

–

נועה בן נון מלמד 'אטלנטיס'

בתוך השקט המצמית של ימי הקורונה השתקעה נעה בן-נון מלמד בארכיון התצלומים שלה, דלתה מתוכו עשרות דימויים ויצרה מהם הכלאות בעלות נופך סוריאליסטי, המרכיבות את תערוכתה אטלנטיס. כמו היבשת האבודה, שהייתה למוקד של כמיהה וסקרנות במיתולוגיה האנושית, מציגה התערוכה מעין "אל-מקום", ללא התחלה וללא סוף. התצלומים מדמים חורבן שחוללה האנושות בעולם אוטופי מפתה ביופיו אך עוכר שלווה ומתעתע; עולם שאין בו עוד בעלי חיים ובני אדם, אך הוא זוכר את שרידיהם של אלו.

נועה בן נון מלמד, ילידת 1954, גדלה בחיפה ובקיבוץ מעגן מיכאל, חיה בתל אביב. למדה צילום במכללת הדסה, שם גם לימדה שנים רבות. בעלת תואר  B.Ed מהמדרשה לאמנות, MA  מ-Lesley Universit במסצ'וסטס, ארה"ב. זוכת פרס מוזיאון ישראל לצילום לשנת 2020. מאחוריה תערוכות רבות, ביניהן; מוזיאון ארץ ישראל (2020, 2021), גלריה עינגא (2015), מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית (2012), חמש תערוכות יחיד בגלריה הקיבוץ ועוד.

–

נועה בן נון מלמד, צילום מתוך 'אטלנטיס' במשכן לאמנות עין חרוד, 2021.

–

Coming Soon – השקת תצוגת הקבע 'מאוצרות המשכן לאמנות, פרק א'

אוצרים: יניב שפירא, יהודית בז'רנו

 יצירות נבחרות מאוסף המשכן לאמנות – מהאוספים החשובים והגדולים בעולם של אמנות יהודית וישראלית.

–

תצוגת הקבע 'מאוצרות המשכן לאמנות (פרק א)' מהווה הזדמנות לפגוש יצירות נבחרות מתוך אוסף המשכן ולהתוודע לסיפורו ההיסטורי ששורשיו נטועים בחזון החלוצי והציוני של מייסדי קיבוץ עין חרוד ובבחירה מעוררת ההשראה שלהם באמנות כדרך חיים.

–

בין אמרותיהם הידועות של חברי הקיבוץ המשקפות את החשיבות שייחסו לאמנות בחיי האדם:

'בייסודה של עין חרוד קיבלנו על עצמנו דבר גדול מאוד, גם למעננו וגם למען ילדינו, הבאים לרשת את אוצרותינו הרוחניים ולהמשיך על יסוד זה את בניינה. לכן מחויבים הננו להעמיק את היסודות הרוחניים של חיינו, לחנך את עצמנו תוך חיים באמנות, כי אם לא זאת – נשקע תוך קטנוּת החיים והיא תכריע אותנו. […] כי בניין האמנות – הוא גם בניין החיים בתוכנו' (חיים אתר).

'הצמא לרוח הוא גם יראה טעם בעבודתו' (אהרון ציזלינג)

'חיינו מחייבים אמנות!' (דוד מלץ)

–

בבסיס התערוכה 'מאוצרות המשכן לאמנות (פרק א)' ניצבת זיקה בין עבר ועתיד, המאפיינת את המחשבה היהודית לדורותיה. מכאן נובע גם ההיגיון שבבסיס אוסף המשכן לאמנות, המושתת על מפגש בין קצוות: אמנות ומורשת יהודית מול אמנות וזהות ישראלית, העיירה היהודית אל מול הקיבוץ, פליטים ועולים, קודש וחול. בתוך כך ניכרת בהם גם לכידוּת אורגנית סביב תֵמות אוניברסליות כמו שאלת המצב האנושי ומקומו של האדם בעולם.

–

המשכן לאמנות עין חרוד. צילום באדיבות המשכן

–

המשכן לאמנות עין חרוד 

משכן לאמנות עין חרוד, הוא מוזיאון מוכר המהווה אבן שואבת לשוחרי תרבות ואמנות, לחוקרים, לאמנים ולקבוצות מטיילים מהארץ ומהעולם. ראשיתו כ"פינת אמנות" שהוקמה בקיבוץ בשנת 1938 בצריף עץ קטן ששימש אטליה של הצייר המקומי חיים אתר, יוזם המוזיאון ומקימו. אבן הפינה למבנה הקבע של המוזיאון הונחה בשנת 1948. שנים־עשר אולמות תצוגה, גני פסלים וחצרות פנימיות, ספרייה, מעבדת שימור ומחסנים הכוללים אוסף של למעלה מ-20,000 פריטי אמנות נבנו להגשמת ייעודו של המוזיאון: מקום של תיעוד ותצוגה של אמנות יהודית, ישראלית ועכשווית, מקום בו מוצעת חוויית תרבות, אמנות וחינוך לתושבי צפון הארץ ומפגש מיוחד עם שדה האמנות בישראל.

–

 משכן לאמנות ע״ש חיים אתר, עין חרוד ׀ טל: 04-6486038 | mueseumeinharod.org.il

שעות פתיחה: א' סגור ; ב'-ה' 9:00-16:00 ; שישי 10:00-13:00 ; שבת 10:00-14:00

מחיר כניסה: מבוגר: 40 ש"ח | ותיק, חייל, נכה 20 ש"ח | ילדים 15 ש"ח