השבוע בפריוויו שתי תערוכות רישום. האחת של סמאח שחאדה בגלריה אום אל פחם באוצרות של פריד אבו שקרה, והשניה של רויטל רטיג בגלריה רוארט באוצרות של נגה דוידסון.

–

סמאח שחאדה, צילום יגאל פרדו

–

ביום שבת תציג סמאח שחאדה סדרה של רישומים ריאליסטים תחת השם "מבוקשות". ההקפדה על הפרטים הקטנים והדיוק שלה משווים לרישום מראה צילומי, והעבודות גדולות ומרשימות ביותר. מוצגות בה דמויות נשים, בעיקר דמות הדומה לה עצמה. היא טוענת שלא מדובר בפורטרט עצמי ממש. ״המודליסטית שלי ממש דומה לי, היה לי מזל״, היא צוחקת. טקסט התערוכה מתאר את עבודותיה ככאלו שבאות לאתגר את מבנה המשפחה הפטריארכלית, דמויות הנשים משדרות חוזק ויופי, כולן מוצגות על רקע הדף הלבן בלבד. ״פעם אחרים החליטו בשבילי, זה משהו שכבר לא אתן לו לקרות יותר. אני מאמינה שכל אחת יכולה לבנות את המציאות שלה, וזאת גם אחריות שלה לעשות את זה״, אומרת לי סמאח.

–

להזמנה בפייסבוק: https://www.facebook.com/photo.php?fbid=612192712260678&set=a.118733151606639.34388.100004098641924&type=1&theater

–

רויטל רטיג, רישום של מכונית הדלוריאן האייקונית מ׳בחזרה לעתיד׳

–

Fade to gray, תערוכת היחיד של רויטל רטיג, תציג מספר גופי עבודות, במרכזן שש עבודות שנעשו בעקבות ציורים של בתה הקטנה שטרם מלאו לה שנתיים. הרישומים המקוריים שורבטו על פתקיות טלפון, שרטיג העתיקה במדוייק, רק בהגדלה ניכרת. ״בתהליך ההגדלה נוצר לקו הפשוט נפח״ אומרת רטיג, שמספרת שאהבה את הפשטות בדימוי של בתה, את החופש המוחלט בפעולה הגופנית על הנייר, שעוד לא מושפעת מהמחשבה על פשר הדימוי. ״עניינו אותי המעברים בין סוגים שונים של אפור, איך הקו של העיפרון הופך לכתם״. לצד הרישומים המועתקים, מוצג גם רישום של מכונית הדלוריאן האייקונית מ׳בחזרה לעתיד׳. (בדיוק בעוד כמה חודשים מהיום, ב21 לאוקטובר השנה, מארטי מקפליי אמור להגיע אלינו מן העבר, רויטל אומרת שזה הומאג׳ לא מתוכנן), בנוסף לרישומים מופשטים, קופסת טושים והבננה של אנדי וורהול, ווידאו קטן עם אנימציה של מדוזה שייצר תנועה קטנה וכמעט נסתרת.

–

רויטל רטיג, צילום: יעל ברנט

–

לדף האירוע: https://www.facebook.com/events/1402493180045561/?ref=22&pnref=story

–

הצגה של מיומנות גבוהה בשתי תערוכות רישום מתקיימות באותו הזמן, איזה כיף! נתראה בפתיחות 🙂