פריוויו תערוכות #29.1 מאת יונתן ה. משעל

בסימן אירועים קטנים ויפים:

כמו שמרק מגיע עם בוא החורף, כמו שfame  תמיד יאיר ימים קודרים, כמו שמטריות נועדו להיות פריט אופנה כי הן מתקפלות בגשם אמיתי, כך מקומות קטנים ונעימים מוצאים חן בעיני מאד בעיקר בין סוף נובמבר לאמצע מרץ. למקומות קטנים יש גם נטייה אולי מובנת לארגן אירועים קטנים, שיש בהן אינטימיות עונתית.

מצאתי השבוע שניים שעונים על ההגדרה – "דופק, דומם", תערוכה זוגית של ענבל מארי כהן ויואב אדמוני, וSTAFF – אירוע אמנות ומוזיקה שמגדיר את עצמו כאירוע מתחת לרדאר.


נזכרתי במסיבה בניו יורק שהלכתי אליה עם חבר סביב שנת 570 לספירה. בסמטה אפלה, בלי שלט עמדו עשרות אנשים מחוץ לדלת חומה קטנה. "זה פה? ואיך הם ידעו בכלל שיש פה מסיבה?" שאלתי. "כולם יודעים, או לפחות מי שצריך, יודע". מיד הרגשתי בר מזל, הרגשתי חלק מהחוג הפנימי אפילו שלא הכרתי שם איש. אלו מסוג האירועים שהסודיות בהן נועדה לא כדי שלא ידעו עליהם, אלא בשביל תחושת שייכות.

בהזמנה ל STAFF' כתוב: "בלי שמות מפוצצים, עסקנים מפוקפקים, חיילים בצבא השוף, תורות ומרפקים, פשוט אנחנו". חמישה מוזיקאים על עמדת הדי ג'י במהלך הערב, ושלוש אמניות. ביקשתי מדניאל (דני) יצחקוב המוכשרת (תוכלו לראות את הטמבלר שלה כאן) שמשתתפת לספר מה היא הולכת להציג: "חזרתי מברלין לפני רק לפני שבוע, אחרי סמסטר ב udk. ה6 חודשים האלה שינו אותי כאמנית וגם כאדם. דרך הסדנאות המדהימות שם התאהבתי בעץ ובחדר חושך ויצא שעץ + חדר חושך = קופסאות אור. אציג בתערוכה וידאו וקופסאות אור. את הכל יצרתי לתערוכה בברלין בשם ״אינפארם״ לזכר האמנית דנה מאור.

דניאל יצחקוב

דניאל יצחקוב

STAFF, יום שבת, מקוה ישראל 1. משתתפות: קובי בוהדנה, דניאל יצחקוב ונטלי בר-און  יציגו עבודות, במקביל ל MO RAYON (RAW TAPES), נאדב, מיקה אבני, בר פלג וזיו אבקסיס שיעשו את המוזיקה.

https://www.facebook.com/events/881837385180297/?pnref=story

"המשולש" של שרי גולן פתוח כגלריה בזמנים משתנים. התערוכה שנפתחת בחמישי הזה תהיה פתוחה בימי שבת בצהריים לאורך חודש פברואר. האמנות של ענבל ויואב לא מוותרת – ענבל מציירת בסגנון ריאליסטי מאד. היא מסורה לציור והחוקיות הפנימית שלו, כמו המשך של המציאות ולא כמראה שלה, או נסיון לייצג אותה. באותו האופן, בוידאו שיואב יציג הוא מתעד מסע אמיתי שעשה עם סלע על הגב. מה שיפה אצל שניהם, הוא העדר ציניות ויכולת להתפעל באמת מהמציאות המורכבת שמקיפה אותם. בין המציאות המאד אישית של ענבל שנחשפת בעבודות, או המציאות הפוליטית שיואב יוצא לגלות.

יואב אדמוני וענבל מארי כהן, צילום עמרי פירר

יואב אדמוני וענבל מארי כהן, צילום עמרי פירר

"אני חוגגת שלושים וחמישה אביבים בדיוק בפתיחת התערוכה" אומרת ענבל. "אני מספרת לך את זה כי הפעם, יותר מתמיד אני מבינה כי זה הזמן שלקח לי להיות בשלה. הציורים מציגים לכאורה דימויים קלאסיים של טבע דומם, אך העיסוק העיקרי שלי הוא לשאול את השאלות שמציפות אותי ולערער על ערכים שלמדתי לקבל כ"אמת". האם ישנה אמת אחת? ואיזה צד של המטבע צודק? אני בוחרת להציג מבט ביקורתי על סדר שנראה כמובן מאליו. להציג מציאות שפוצעת אותי כל יום. גבולות שאני דורשת לעדכן מחדש."

ענבל מארי כהן, שלט, שמן על עץ, 45x55 סמ

ענבל מארי כהן, שלט, שמן על עץ, 45×55 סמ

יואב מספר: "בתערוכה אציג עבודת וידאו בשם Circular Pilgrimage שנוצרה מתוך פרפורמנס – הלכתי עם דימוי של סלע "בשביל ירושלים", 42 ק"מ של מסלול מעגלי מהסטף לעין חינדק. דרך ההליכה ניסיתי להבין את הנרטיב הפוליטי של השביל הזה. ליצור דימוי של אבן במרחב הציבורי של ירושלים ולקחת אותו על הגב דרך השכונות השונות היה בשבילי גם מחקר של הדימויים המושלכים על דימוי האבן, דרך הדמויות השונות שפגשתי והיחס שלהם אל הפעולה שלי. העבודה היא חלק מטרילוגיה שיצרתי לפרויקט הגמר בתוכנית לתואר שני באמנות במרחב הציבורי, שעסק במרחבים ירוקים כשיקוף לקונפליקטים פוליטיים."

עוד פרטים באיוונט: https://www.facebook.com/events/697842630314080/

לא לשכוח להתלבש חם J, נתראה בפתיחות!