בתמונה: איילה לנדאו. (צילום אורי ברקת)

–

מחוץ לתמונה:

מגדלת שני ילדים חמודים, חתולה שובבה ושרקנית מופנמת.

–

מה את עושה בימים אלה?

אני מציגה כעת תערוכת יחיד 'עלמות, פרסות' בסדנאות האמנים בתל אביב עד 5 במרץ. מנהלת את המחלקה לאמנות, מדיה חדשה במוסררה ואת מגמת האמנות בתיכון קשת בירושלים.

–

איילה לנדאו, פרט מתוך 'עלמות, פרסות' בסדנאות אמנים ת"א. צילום: אריאל סנדל

–

הבת של מי את?

אני הבת של חביבה – מורה הרפתקנית ומנחם – איש שב"כ בדימוס.

–

היכן גדלת?

רוב חיי גדלתי בירושלים וחלק מגיל הנעורים בפריז.

–

היית מקובלת?

בגדול כן.

–

עברות פליליות: 

ללא.

–

פרסים:

פה ושם, על הצטיינות בלימודים ומענקי תמיכה של אסיילום ארט.

–

התנדבות:

בעיקר במוסדות תרבות אלטרנטיביים בירושלים.

–

השכלה:

תואר ראשון ושני בבצלאל ותעודת הוראה.

–

הכי גבוה:

תשוקה

–

הכי נמוך: 

בושה

–

איילה לנדאו, פרט מתוך 'עלמות, פרסות' בסדנאות אמנים ת"א. צילום: אריאל סנדל

–

הכי מפחיד:

בדידות

–

הכי מגעיל:

כוסברה

–

הכי סקסי:

פופיק

–

מה חסר לך בחיים?

לפעמים קצת שקט

–

מה יש לך בכיסים?

מצית

–

מה הבאת לנו?

פרחים – זה תמיד יפה

–

איילה לנדאו, פרט מתוך 'עלמות, פרסות' בסדנאות אמנים ת"א. צילום: אריאל סנדל

–

אדם/מרצה שהכי השפיע עליך:

בשוטף היו בעיקר נחום טבת וגיל מרקו שני, ופעם גם פגישה מכוננת עם גיא בר אמוץ שפתחה לי המון.

–

אמן/אמנית שלא מספיק מוערכים בעינייך?

ואוו, שאלה קשה. מאמינה שכל האמנים שאני מעריכה גם מוערכים. יש לי רשימה קטנה וסודית בלב של כאלו שלדעתי מוערכים ייתר על המידה….

–

למה את עוסקת במה שאת עוסקת?

הדברים שאני מתעסקת בהם באים ממקום של תשוקה, סקרנות וחיפוש, לכל אלו מתווספת רוב הזמן תחושה של צמיחה והתפתחות (גם אם מתוך קושי) שם אני מרגישה שיש לי מקום ואני יכולה לתת לקבל ולהתרגש.

–

מה מעסיק אותך מלבד יצירה?

חושבת המון על חינוך ומערכות יחסים בין בני אדם, מאוד אוהבת מוסיקה ושירה ( אוי, זה בעצם גם יצירה אבל לא נורא…)

–

מה הדבר שאת הכי מחכה לו עכשיו?

חופש מסוג כלשהו.

–

קשה לאהוב:

את הבטן הרופסת שלי.

–

קל לשנוא:

יתושים.

–

www.ayalalandow.com