שאלון בנדיטקה עם אלפרד כהן
מזל: גדי. טיפוס עקשן שמטפס על הר כדי לכתוב שיר על כמה קשה לטפס על הר.
–
מצב משפחתי: בזוגיות
–
מצב נפשי: תלוי בעונה. כרגע אביב מדומה עם נטייה קלה לדרמטיזציה
–
מה אתה עושה בימים אלה?
פודקאסטים, ראיונות, כתיבה, מחשבות על כתיבה, קריאה ואז חרטה.
לפעמים אני משדר. לפעמים אני משתדרג. ולפעמים אני רק משדר חרדות באולפן קטן. ובבקרים בונה אתרים.
–
הבן של מי אתה?
הבן של אנשים נורמליים לחלוטין מבאר שבע, שעבדו קשה, דיברו ברור, והעדיפו מוזיקה בלי מטאפורות.
אני, לעומת זאת, נפלתי קרוב לעץ אחר בכלל.
–
היכן גדלת?
גדלתי בבאר שבע, כנראה אמות בתל אביב אלא אם כן משהו יכבוש את המדינה הזאת ויהפוך אותה למשהו שאני לא מאמין בו.
–.
מה רצית להיות?
כותב מוזיקה לסרטים.
–.
היית מקובל?
בין משוררים – כן.
בין תלמידי כיתה ח' – פחות.
בין חתולים? תלוי אם יש להם חטיפים.
–
עברות פליליות:
שירה ניסיונית בשעה לא חוקית.
–
פרסים:
פעם מישהו סיפר לי שהוא העביר פוסט שלי לאורלי קסטל בלום ושהיא קראה אותו וממש צחקה.
–
התנדבות:
ברדיו הקצה.
–
פרנסה:
פיתוח אתרים.
–
מה אנשים יופתעו לגלות עלייך?
שאני יודע לקפל כביסה לפי צבעים. ושאני רוקד בחתונות.
–
מה הבאת לנו:
שיר חדש מהתנור!!
*
אפס נקודה אפס אחת / אלפרד כהן
״אמל, אמל! נכון שכבר אין פרעושים?״
(סמי מיכאל, "חסות")
אַחַת לְכַמָּה זְמַן הַלֵּב מְנַקֶּה אֶת עַצְמוֹ –
וְאֵין יוֹתֵר טִבְעִי מִזֶּה, אַךְ הָיִיתִי רוֹצֶה אֶת הַלֵּב שֶׁלִּי
כְּמוֹ הַגִּרְסָה הַחֲדָשָׁה שֶׁל דָּיְיסוֹן;
לוֹכֵד בִּיעִילוּת תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה אָחוּז מֵהַחֶלְקִיקִים,
עִם טֶכְנוֹלוֹגִית זִהוּי אָבָק מִּתְקַדֶּמֶת בִּמְיֻחָד;
לְהִשָּׁאֵר אֶפֶס נְקֻדָּה אָפַס אַחַת מְלֻכְלָךְ –
שֶׁיִּהְיֶה לִי עַל מָה לִכְתֹּב שִׁירִים (בְּכָל זֹאת)
לְפַנְטֵז שֶׁאוּכַל לִכְתֹּב אוֹתָם כְּשֶׁאֲנִי זַךְ וְצָלוּל –
אֵין מַצָּב שֶׁזֶּה אֶפְשָׁרִי. (מִי יִתֵּן וְכֵן)
חָשַׁבְתִּי לְהִתְנַתֵּק מֵהָעוֹלָם, לִפְרֹשׁ לְיַעַר סָבוּךְ,
לְקַרְצֵף וְלִשְׁטֹף אֶת כָּל הַמַּחְשָׁבוֹת.
הָעֲנָפִים יְסַנְּנוּ אֶת הַמַּחְשָׁבוֹת הַסּוֹטוֹת,
לְמַעְלָה תַּגִּיעַ רַק אֶפֶס נְקֻדָּה אָפַס אַחַת מַחְשָׁבָה
שֶׁל נִקְיוֹן כַּפַּיִם. וְאַחֲרַי כַּמָּה זְמַן יָבוֹאוּ לְחַפֵּשׂ אַחֲרַי,
כִּי כָּל אֶחָד שַׁיָּךְ לְמַשֶּׁהוּ וְכָל אֶחָד חָסֵר לְמִישֶׁהוּ.
יַחְלְצוּ אוֹתִי מֵהַיַּעַר עֵירֹם וּמַסְרִיחַ וְיִשְׁלְחוּ אוֹתִי
לַחֲדַר רַחֲצָה, וְאֶעֱמֹד תַּחַת הַדּוּשׁ, וְהַמַּיִם הַחַמִּים
הַזּוֹרְמִים יְרַעְנְנוּ אֶת עוֹרִי.
יַגִּישׁוּ לִי אֲרוּחָה מְנַחֶמֶת, וְאַבִּיט עַל הַשְּׁנִיצֶל
וְעַל הָעַגְבָנִיָּה וְעַל תַּפּוּחַ הָאֲדָמָה,
וּבַחֶדֶר יִזְחֲלוּ יְצוּרִים זְעִירִים וּפְחוּסִים
הַנִּזּוֹנִים מִמְּצִיצַת דָּמָם שֶׁל אֲנָשִׁים (כָּמוֹנִי)
אָחוּשׁ בָּעֲקִיצָה בְּכַף יָדִי – הַתִּקְוָה.
–
מה הסוד האמנותי/מקצועי האישי שלך?
תשומת לב. אמיתית. כמעט אלימה. זה כל הסוד.
–
כישרונות נוספים?
כן. אני טוב מאוד בלשכוח למה נכנסתי למטבח.
–
את מי היית הכי רוצה לפגוש בעת זו ולמה?
את בנימין נתניהו, אני חייב להבין אותו.
מה חסר לך בחיים?
שקט שלא מגיע עם נקיפות מצפון.
––
מה החלום הבא שלך?
להיות מפורסם.
–
פתגם לחיים:
המציאות לא מבינה אירוניה. אבל זה לא אומר שנפסיק לנסות.
–
הבלוג של אלפרד כהן ♡ התוכניות של אלפרד ברדיו הקצה
ספרים: עמוד נוח | חופשה שנתית
–
–

