שאלון בנדיטקה עם האמן.ית יעל מאירי

יעל, מה חלמת.ה להיות כשתהיה.י גדול.ה?

הסיפור שההורות שלי אוהבות לספר הוא שרציתי להיות כמו מדונה אבל כשהבנתי שמוזיקאיות צריכות לעבוד קשה שיניתי את דעתי. לא ממש זכור לי כל העניין הזה, רק שרציתי שתהיה לי אהבה בחיים ושחשבתי שזה לא יקרה בתור להט"ב.ית.

–

מה את.ה עושה בימים אלה? איך נראה סדר היום שלך בעת זו?

יש לנו כלבה חדשה במשפחה, גורה, אז הרבה ממה שאני עושה זה לרדוף אחריה בשביל שתעשה פיפי בחוץ ולא בתוך הבית.

–

חוצמזה בדיוק נפתחה תערוכת ה MFA של אוניברסיטת חיפה בה אני מציג.ה גוף עבודות חדש שהתפתח סביב הלימודים בשנתיים האחרונות עם ומתוך דיאלוג מתמשך עם מנחות התוכנית (ד"ר) טליה הופמן וליהי חן.

–

במובן מסויים התערוכה היא המשך של "ממצאים" שהצגתי במסגרת פרס אינדי לצילום לשנת 2024 ונסובה סביב התמודדות רפואית שעברתי. באינדי הגוף הפרטי-פיזי היה נוכח כעדות, בעיקר באמצעות תצלומים, והסיפור סביב העבודות היה קצת מסתורי. עכשיו הסיפור הוא אותו סיפור אבל מופיע כטקסט מאוד ישיר ומוצג דרך עבודות צילומיות ופיסוליות הרבה יותר גרפיות המתגלמות כייצוגים של חומר וגם בתור החומר עצמו.

–

איך את.ה חווה את הימים האלה, כאדם וכיוצר.ת?

עם מרגיעים מסוגים שונים. כרגע נראה שמצאתי את השילוב המנצח בין מדיטציה ורסקיו.

–

יעל מאירי, פרט הצבה, צילום אריאל ורהפטיג

–

הבן.הבת של מי את.ה?

אני הבן-בת של מיכל ודרור, צמד חמד מרעננה.

–

היית.ה מקובל.ת?

מקובל.ת על מי?

–

מה אנשים יופתעו לגלות עליך?

אמרו לי להגיד ששאני מסודר.ת, אבל אולי יותר מדוייק יהיה להגיד שחשוב לי הדיוק.

–

יעל מאירי, "ליקוי", 2025, ניירות שיוף על פורמייקה

–

יעל מאירי, חלון ספנואידלי חי, הדפס פיגמנט ארכיבי, 40x60. 2026,

יעל מאירי, "חלון ספנואידלי חי", הדפס פיגמנט ארכיבי, 40×60 ס"מ, 2026

–

מה הבאת לנו:

הבאתי צילום הצבה של פסל אור מתוך תערוכת הMFA. עבודה שנקראת להחדיר אור (דרך קיר גבס) ומוצבת בחלל בזווית שתוכננה בקפידה, מחכה לטווח הזמן הקצר בו השמש פוגשת אותה. ריגש אותי לעבוד עם אור טבעי באופן הזה. זה משהו ממש מיוחד שהבניין (הקצת מוזר) של המשכן לאמנות באוניברסיטת חיפה מאפשר.

–

–>> מי שרוצה משהו ממשי-חומרי תוכלו לאסוף בתערוכה 14 גלויות שונות, אחת לכל בוגר.ת של התוכנית, לתוך מעטפה שעוצבה במיוחד על ידי רועי רגב המוכשר.

–

יעל מאירי, צילום הצבה, "להחדיר אור" (דרך קיר גבס), פרט

–

איך היית מגדיר.ה את המקצועיות בעבודה שלך?

נזילה. בעבודות שלי יש רמות שונות של גימור. בצילום יש לי את הניסיון והשליטה על איך דברים נראים. עם החומר זה יותר מורכב כך שהאובייקטים או הפסלים מראים את התהליך שעבר עליהם. בעצם בהרבה מהעבודות שלי מופיע דבר שנוצר מתוך ניסיון שהשתבש, ולא הדבר שניסיתי לעשות.

–

מהי אהבה עבורך?

תחושה חמימה שמתפשטת ועוטפת את הגוף, כמו פיפי משחרר אבל בלי הריח או הבושה.

–

יוצר.ת שהפתיעו אותך לאחרונה?

Robyn. תמיד הכנות והישירות שהיא בונה דרכה סיפורים מרגשות אותי. אף פעם לא שמעתי שיר האוס-פופ (או קלאב-ראפ כמו שהיא מכנה את הז'אנר) על IVF. תכלס כל האלבום האחרון שלה מומלץ. בעצם גם זה שלפניו.
https://www.youtube.com/watch?v=OAezWNIUMDM

–

ספר.י לנו על כישלון מפואר:

ב 2020, רגע לפני פתיחה תערוכת יחיד במוזיאון חיפה שתי עבודות ענק שלי שהודפסו על טפט התקלפו ונפלו מהקיר. כנראה בועות אוויר שנקלעו בין הטפט לקיר הבטון ניתקו את הדבר מהקיר וההדפסות היפיפיות שהודבקו נפלו התקווצצו ככה שאי אפשר היה להשתמש בהן.

בפתיחה היו אזורים ריקים על הקיר, אבל איכשהו זה עבר די חלק. בשבוע שאחרי הדפסנו את הכל מחדש ותלינו. איכשהו לא קיבלתי על הפאדיחה הזאת שום תגובה מעולם.

–

יעל מאירי, "רמב"ם", גבס, 2025

–

פרסים?

הפרס הראשון שזכיתי בו היה "תמונת השנה במוזיקה הישראלית מטעם וואלה" בשנת 2005 על תמונה שצילמתי של אדם שפלן האגדי. התמונה הוצגה על שלט חוצות וקיבלתי מצלמה שהיתה פחות טובה מהקומפקטית-דיגיטלית שהיתה לי בשעתו. מכרתי אותה בסכום נאה.

–

את מי היית.ה הכי רוצה לפגוש בעת זו?

את סבתא יפה שלי שמתה כשהייתי בכיתה ג. יש בלב שלי איזה אהבה אליה בלי ממש לזכור איך היא היתה. תמיד מסקרן להפגיש זיכרון או רגש עם משהו או מישהו ממשי מהעולם. מעניין איך יחסים איתה היו יכולים להיות.

–

מה החלום הבא שלך?

בימים אלה אני עובד.ת עם כמה אנשות מוכשרות על קטלוג שעתיד לצאת בתמיכת מפעל הפיס לתערוכה "ממצאים". מסקרן אותי איך הוא יצא. החוויה הקודמת שהיתה לי הוצאת הספר Doing Right by You היתה מלמדת ומאוד מרגשת. מקווה שגם הפעם הזו תהיה.

–