בתמונה:

ליאב מזרחי. צילום: יונתן ברמן.

–

מחוץ לתמונה: 

בן זוגי עומר עוזיאל. רקדן ומטפל בשיטת אילן לב. החתולה המשותפת זלדה. הרבה עציצים וספרים וחומרי יצירה מפוזרים בבית.

–

מה אתה עושה בימים אלה?

לא מזמן נפתחה תערוכתי "מחזיק ברכה" בירושלים, בגלריה של המפעל. באוצרות של אביטל וכסלר ולצידי האמנית יעל סרלין בתערוכה "נדוניה". אז אני עסוק סביבה שזה אומר: ביקורים, מפגשים עם א.נשים ועוד. במקביל אני במשרה מלאה כמורה ומחנך לאמנות בתיכון. הרבה שעות עם בני נוער שמוצאים בחדר האמנות מקום מפלט. היום שלי מתחיל מאד מוקדם בערך ב 06:30 ומסתיים לקראת חצות. תמיד יש עשייה.

–

פרט מתוך תערוכתו של ליאב מזרחי "מחזיק ברכה". צילום: שולמית נדל

–

הבן של מי אתה?

אני בוחר שניה להתנתק מהקשר הביולוגי – אני מרגיש שאני שילוב של הרבה אנשים. עתיקים ובני דורות שונים ומגדרים שונים. אוסף של אנשים שהייתי או פגשתי במהלך הדרך שעיצבו אותי. וממשיכים. בגדול – אין במשפחה מישהו עם עיסוק אמנותי. זו כנראה סטיית התקן.

–

היכן גדלת?

גדלתי בחיפה. עיר המדרגות. בשכונת הדר. היום אני בתל אביב במישור של יגאל אלון.

–.

מה רצית להיות?

לא חושב שהייתי רוצה להיות משהו אחר, להיות אמן זה חלום ולא יכול אחרת. אבל בילדותי, היו לי פנטזיות על להיות מדען, ארכיאולוג או משהו כזה. חושב שהאמנות מצליחה לעיתים לשלב בין החלומות.

–.

היית מקובל?

כן, אפשר להגיד שהייתי מקובל. תמיד עם חברים וחברות סביבי.

–.

פרט מתוך תערוכתו של ליאב מזרחי "מחזיק ברכה". צילום: שולמית נדל

–

עברות פליליות:

אזהרה מפקחית תנועה על רכיבה באופניים על המדרכה בז'בוטינסקי רמת גן. זו הייתה רכיבה מצילת חיים. ככה אמרתי לה כשהיא ביקשה להקליד את הסיבה לרכיבה על המדרכה.

–

פרסים:

היו כמה בעבר אבל האחרון היה השתתפות בחממת אמנים של מפעל הפיס בעין חרוד 2021-2022.

–

התנדבות:

איפה שאפשר. לא משהו ספציפי. להיות מורה בישראל גם זו שליחות שיש בה אלמנטים התנדבותיים רבים.

–

השכלה:

הרבה מקומות. מתואר ראשון באונ' חיפה, המדרשה ובצלאל עד ללימודי חינוך אנתרופוסופיים. כרגע נכנס לשנה שניה בתוכנית עמיתים של עלמא – בית לתרבות עברית. מקום קסום. המוח מתפוצץ ממידע. זה גם משפיע על האמנות.

–

פרנסה:

בעיקר ההוראה. זה מקום מאד יציב וגם מספק. אני עושה את זה באהבה כבר יותר מעשר שנים ועוד לא ממש נמאס. גם אם יש ימים או תקופות קשות. בסופו של דבר יש מפגשים והצלחות בכיתה שנותנות תקווה ואנרגיה להמשיך.

–

פרט מתוך תערוכתו של ליאב מזרחי "מחזיק ברכה". צילום באדיבות האמן

–

הכי נמוך:

הממשלה הנוכחית.

–

הכי גבוה:

חופשת הקיץ השנתית לרוב במזרח הרחוק.

–

הכי מפתה:

שניצל וצ'יפס.

–

הכי דוחה:

מקווה שלא יהרגו אותי.. אבל סביח. בגזרת האנשים – גזענות, צביעות, בורות.

–

מה חסר לך בחיים: 

לא הרבה. אולי קצת מזומנים בשביל יציבות.

–

מה הסוד האמנותי/מקצועי האישי שלך?

לא יודע אם זה נכנס להגדרה של סוד. אבל מה שמחזיק אותי כיוצר. זה שאני ניגש כל פעם למעשה יצירת האמנות כאילו אני פעם ראשונה יוצר. זה מאפשר לי גם לשנות ולהשתנות. לחדש, לטעות וגם להעז. זה נותן לי הרגשה כאילו אני אמן צעיר למרות שאני כבר מעל 20 שנה מציג בתערוכות.

–

מה ריגש אותך לאחרונה?

נכחתי בהרצאת אמן של היוצרת הדר מיץ שבדיוק סיימה עכשיו תערוכה בגלריה אלפרד. לא הכרתי אותה ואת העבודות והתרשמתי מאד לטובה. חכמה, עמוקה, משלבת בין הרוח לחומר בצורה מעניינת. מאד אהבתי.

–

את מי הכי היית רוצה לפגוש בעת זו?

הם כבר בעולם הבא. אבל את סאדאת, נשיא מצרים המנוח. אני חושב על מנהיגות אמיצה שהעזה להביא את השלום. מתגעגע לבקר גם במדינה הזו שנתנה לי השראה לתערוכה הנוכחית. מהצד השני הייתי שמח לפגוש את האמנית הילמה אף קלינט משוודיה שנראה לי שיש לנו הרבה במשותף.

–

למה אתה עוסק במה שאתה עוסק:

כי זה מאפשר לנשום בזמנים שאי אפשר.

–

מה מעסיק אותך מלבד יצירה:

מחשבות על התלמידים והתלמידות שלי. מה יעודד אותם, יעזור להם, טוב להם, נכון להם וכו' וכו' והכל בראיה לבניית העתיד שלהם.

–

מה החלום הבא שלך?

הייתי שמח לתערוכה באחד מן המוזיאונים הגדולים. אבל גם חלום על בית, משפחה וכו' זה נמצא שם באופק.

–

פרט מתוך תערוכתו של ליאב מזרחי "מחזיק ברכה". צילום באדיבות האמן

–

פתגם לחיים:

לקום עם חיוך וללכת לישון עם חיוך*)
–

Liav Mizrahi

3>

–

"מחזיק ברכה" ליאב מזרחי

המפעל רח' המערביים 3 ירושלים. שלישי-חמישי 10:00-20:00, שישי 10:00-14:00