מחוץ לתמונה:

משמאלי עמנואל, הבת שלי ושל אמא שלה (יערה).  בבטן של יערה, מחכה הבן שלנו שיגיע ב-19 באוקטובר, ברקע נובחים בר וכוכב ומעלינו השכינה.

–

מה אתה עושה בימים אלה?

החודש פתחתי תערוכת יחיד חדשה, בגלריית הלובי ברחוב ארלוזורוב 6. אצרה אותה אורית מור היקרה, והיא נקראת 'ISRAHELL' – ימים נוראים. היא מציגה שלוש סדרות רישומים בשחור ולבן על נייר A4. יחד עם שתי עבודות שנעשו במיוחד במחשבה על חלל הגלריה.

ISRAHELL- ימים נוראים

–

הבן של מי אתה?

אני הבן של יואל גורדון והלן אשכנזי. שניהם לקראת פנסיה, וגרים קרוב אלינו במרכז תל אביב. פיזית אני שכפול של אבא, אבל את רוב מה שבפנים קיבלתי מאמא. התחלתי את חיי בצפון הישן של תל אביב, משם עברנו לשוהם. לפני עשר שנים כולם חזרו העירה, ואנחנו יחד עם כל המשפחה הגרעינית (הורים ושני אחים) גרים במרכז תל אביב רבתי.

–

מה רצית להיות:

תמיד אהבתי לצייר, אבל מגיל קטן הסבירו לי שצייר זה לא מקצוע. אז כשסבא שלי היה שואל אותי מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול, הנחו אותי לענות: ״ארכיטקט!״ וכך עשיתי. מתישהו הבנתי את התרמית והחלפתי חזרה לאמן על אפם וחמתם.

–

ידה של הילדה – מיטל אבירם

–

היית מקובל?

גדלתי במסגרות דתיות כל חיי – כלומר רק בסביבת בנים. אז מקובל או לא, לא הייתה בהכרעה הזו הרבה דרמה. מניח שכמו רובנו, במקום טוב באמצע.

–

עברות פליליות: 

תיק פלילי אין, אבל יוצא לי לקחת דברים שלא שייכים לי כשהחיים מזמנים אותם.

–

פרסים:

בדיוק החודש התבשרתי שקיבלתי תמיכה לפרויקט ממפעל הפיס, סוג של פרס. הוא נקרא – ׳אני עומד עם רגל אחת בקבר׳, והוא נוצר בשיתוף פעולה עם חבר יקר, האמן והמוזיקאי בניה הלפרין-קדרי, ומשלב ערב רב של יוצרים ויוצרות (שי-לי הורודי, מיה לנדסמן ואור רימר, טל מסלבי ועוד). הוא עתיד להיות מוצג בבניין המחודש של פליציה בלומנטל בכיכר ביאליק.

–

ידה של הילדה – אלדר קריינר

–

התנדבות:

אני זוכר ראיון של פרדי כסלו, ראש המחלקה לאמנות בשנקר, לגואל פינטו בתוכנית תרבות ברדיו, בו הוא חשף בפניו שכל העבודות שהוא רואה במוזיאונים הן למעשה (סוג של) פרו בונו. להיות אמן זה סוג של התנדבות לצערי.

–

השכלה:

אני בוגר תואר ראשון במחלקה לאמנות של בצלאל. סיימתי שם בשנת 2014, והמשכתי במוסד עד 2019 בתפקידי הוראה שונים. היחס שלי למוסד דומה ליחסים שלי עם העיר שמאכלסת אותו, יפה לשעתה.

–

פרנסה: 

פותח סתימות, קירות ועבודות גבס, נגרות, עבודות קרמיקה, עוזר חשמלאי, עבודות אינסטלציה, עבודות גמר, טיח, הנחת פרקט, תפסנות, דקים, מסגרות, ריהוט, תחזוקה ומה שתרצו. 

–

ידה של הילדה – אוהד מרומי

–

הכי נמוך: 

7/10/2023

–

הכי גבוה:

19/10/2024

–

הכי דוחה:

טריפופוביה – פחד מתבניות של חורים קטנים – אל! תעשו! גוגל!

–

הכי מפחיד:

אין לנו ולא יהיה לנו מה לחפש בלב ים. אם זה עמוק וכחול, לא תודה.

–

טקס לפני שינה:

מדיח>כביסה>כלבים>כלים> חוזר חלילה

–

מה הבאת לנו:

from the river to the sea – we all just need some TLC

בתערוכה בלובי (ובמגוון חנויות ספרים בתל אביב וירושלים) מוצג ספרון אמן חדש שהוצאתי לפני כחודשיים, יחד עם ההוצאה החדשה – מינוס ספרים – בעריכתו של המעצב מאור פרידמן. הספר נקרא – From the river to the sea… והוא מעין גרסה עכשווית עם טוויסט ציוני לפרסומים אנטישמים של שנות השלושים. או בקיצור – הפרוטוקולים של צעירי תל אביב.

–

–

כמה זה עולה לנו:

הספרון הושק בחנות ׳המטמון׳ שבבית רומנו, ואחרי שמכרנו את המהדורה הראשונה (120 עותקים) המהדורה השנייה מחכה לכם במחיר הצנוע של 30 ש״ח.

–

הסוד המקצועי שלך? 

אני ספר פתוח. מוזמנים לDM שלי עם כל שאלה.

–

מה החלום הבא שלך?

מתחילת המלחמה אני פורק את כל המתח שמצטבר בימים הארוכים ובלילות נטולי השינה דרך איורי טושים על פתקיות צבעוניות. זו סדרה יומנית, מתמשכת, שהוצגה בתחילתה בגלריה ׳תער׳ בתערוכה קצרה אי שם בחודש נובמבר, באוצרותם של עומר שיזף ויואב וינפלד, ומאז גדלה לאיטה. אני חולם לאגד אותה לספר מלחמה – ׳עזאזל׳ – דגלי ישראל, שרטוטי מפות, טקטיקה, אסטרטגיה דיפלומטיה והרבה עצב.

–

–

ממה ריגש אותך לאחרונה?

לא חסיד גדול של סטנלי קובריק, אבל לפני שנה בערך ראיתי פעם ראשונה את ׳בארי לינדון׳ – סרט מרגש. בערך באותו זמן נתקלתי בפסקה של משה גרשוני על ה׳בלתי משתנים׳, היסודות הרגשיים שמרכיבים את האנושות ותפקידה של האמנות לתווך אותם שוב ושוב אל מול עולם שמשתנה. זה סרט תקופתי שכמו כל יצירת מופת רנסאנסית, רגלו האחת נטועה עמוק בהווה והשנייה בעתיד.

–

את מי הכי הייתה רוצה לפגוש בעת זו?

את הבן שלי:)

–

פתגם לחיים:

Won't change how mustard tastes

עידו גורדון 3>

–

הלובי מקום לאמנות | ארלוזורוב 6 ת"א | חמישי: 16:00-20:00, שישי ושבת: 11:00-14:00 ובתיאום מראש: 0545482482

–