שאלון בנדיטקה עם שחף ברגר
בתמונה:
שחף ברגר. צילום: סטודיו ברמן.
–
תאריך לידה: 6/9/91
–
מזל: בתולה
–
מה אתה עושה בימים אלה?
בגדול הייתי שמח לעשות דבר אחד ביום אבל בפועל אני מנסה לג׳נגל בין העבודה שלי כשחקן בהצגות ילדים ונוער בבקרים, לחזרות להפקה החדשה שמביים, לעבודה שלי בהגר״א כמנהל התוכן, וביו לבין אני גם המנהל האומנותי של 'מועדון החלומות השבורים' וגם מנסה להיות בן זוג פעיל לדניאל וגם להריץ את ההפקות שלי- 'ביחדנס דווקא עכשיו', רגע רגע ועכשיו גם 'אבהות'– יצירת תיאטרון תנועה דוקומנטרית העוסקת בשאלה -האם להיות אבא?
שלושה גברים על במה – אב לפני לידת ילדו הראשון, אב צעיר, ואב-סב – מנסים להשיב על השאלה הפשוטה-מסובכת הזו באמצעות תנועה, טקסטים מתוך ראיונות אמיתיים, ומוזיקה מקורית. פואטיקה של יומיום: בין רגש להומור, בין אינטימיות לכאוס, בין דוקומנטרי לבדיוני.
המופע נע בין סיפורים אישיים ומבוסס על ראיונות מוקלטים עם אנשים על האבות שלהם או האבות שהם.
–
–
הבן של מי אתה?
קודם כל הבן של עינת ברגר אריזון, אמא שלי הייתה אשת חינוך מפורסמת ומנהלת בית ספר מאוד מוצלחת ושם תמיד היו קוראים לי הבן של עינת, ואני מאוד דומה לה במראה וגם קצת באופי אני מקווה, אבא שלי עובד ״מקורות״ ואני באמת לא דומה לו ברוב תחומי החיים אבל, יש לי קטע כזה שכל פעם שמישהו מעצבן אותי על הכביש, אני עוקף אותו ואז מאט לידו ומסתכל עליו דרך החלון במבט מאשים כדי להראות לו שהוא אשם ולראות אם יהיה לו את האומץ להחזיר לי מבט ומספיק לי שהוא יודע שאני רואה שהוא אשם ושהוא נהג אפס וזה בדיוק מה שאבא שלי עושה ותמיד שנאתי את זה כי יש בזה משהו כזה לוזרי לשמור את העצבים בפנים ורק להראות בעיניים כי זה בסוף נשאר אצלי.
–
היכן גדלת?
גדלתי בעיר האורות רמת גן, ב-8 שנים האחרונות חי עם בן זוגי והכלבה עתליה בשפירא.
–.
מה רצית להיות?
שחקן או עובד בחנות הצעצועים המפורסמת ברמת גן ״דני ובני״.
–.
היית מקובל?
לא נראה לי.. אף פעם לא הייתי בתחתית וגם לא בשיא אני חושב שהייתי מאוד ממוצע ובכיתה ט׳ עשיתי ראסטות זה גם נראה לי עשה משהו.
–.
עברות פליליות:
ילד טוב ירושלים, רצו להעמיד אותי למשפט בצבא כי הייתי קצין תורן והייתי כל כך עייף שנרדמתי ולא הצלחתי לקום ואז בחמש וחצי מישהו הצליח להעיר אותי ורצתי לשער עם מלא רכבים כועסים.
–
פרסים:
קיבלתי ציון לשבח מקרן שרת, פרס הבימוי ובחירת הילדים בפסטיבל סוליקו על ההצגה ״מבצע מרסל״, פרס על מופע ליצנות בפסטיבל ״קומדיאדה״ באודסה, ובשנת 99` קיבלתי מדליית ארד בתחרות עירונית בג׳ודו וזה היה מאוד משפיל כי היינו סה״כ שלושה.
–
התנדבות:
לימדתי 3 שנים תיאטרון בביה״ח הפסיכיאטרי בבאר שבע.
–
השכלה:
וגר ״גודמן״ בית הספר למשחק בנגב.
–
פרנסה:
יצירה, בימוי, משחק והפקה.
–
–
מה אנשים יופתעו לגלות עליך?
יכול לנצח כל אחד בטבילת ביסקוויטים בתה, יודע לחשב בדיוק את הטמפרטורה אל מול פריכות.
–
מה הבאת לנו:
הנחה להצגה החדשה שלי 'אבהות'.
–
כמה זה עולה לנו: 65 ש״ח.
–
מה הסוד האמנותי/מקצועי האישי שלך?
לאסוף סביבך את האנשים הכי הכי טובים.
–
למה אתה עוסק במה שאתה עוסק?
כי אין לי ברירה כנראה.
–
יש לך כישרונות נוספים?
פעם הייתי מלמד גלגיליות ורולרבליידס.
–
יוצר/ת שהפתיעו אותך לאחרונה?
ענת ונורית דרימר, ראיתי את ההצגה שלהן 'מקום טוב הכל רע' וידעתי שיהיה טוב אבל זה היה יפייפה.
–
–
את מי היית הכי רוצה לפגוש?
לא תשובה סקסית אבל נדמה לי רבין.
–
מה חסר לך בחיים?
נחת ושקט.
–
מה החלום הבא שלך?
חופשה ארוכה כזאת של חודשים להתנתק מהמציאות הבלתי נתפסת שלנו.
–
–
פתגם לחיים:
אל תשים את החלוק אמבטיה שלך במקום נגיש, תמיד אורחים ינגבו איתו ידיים.
–
–
3>
–




