שאלון בנדיטקה עם השחקנית והיוצרת רותם נחמני
בתמונה: רותם נחמני. צילמה ענבר שפירא.
–
מחוץ לתמונה:
הגבר שלי- שוקו, המדבר והכאב הכרוני גם הוא מחוץ לתמונה. אבל שלושתם זורמים לי בדם.
–ב
מה רצית להיות כשתהיי גדולה?
ידעתי תמיד שאהיה שחקנית. זה התחיל מכיתה ב' ואמשיך עד שלא אוכל לעמוד על רגלי.
ב
מה את עושה בימים אלה? איך נראה סדר היום שלך בעת זו?
כיום אני מלמדת במגמת תיאטרון בתיכון בהרצליה, ומופיעה עם שתי יצירות חדשות שלי.
דיפ שיט יום רביעי 04.12 בתיאטרון קליפה בת"א | שבת 28.12 | חמישי 16.1
דיפ שיט הינו מופע קומי על חרא שיצרתי במסגרת פרויקט "אנחנו לא לבד" של תיאטרון קליפה, אותה ביים אסף משה, ועל הטקסטים והלחנים: יוני טל.
דיפ שיט מופע-סדנה לשחרור משקעים חבויים וסתימות אנרגטיות בליווי שירה חיה, גיטרה ולופר. המופע מציעה להחזיר את הפרא שבנו ולהפסיק להתמגן בנימוסים ופוליטיקות. בסדנה נחווה חיבור מחודש לעבודת הסתרים של גופנו, ייצור מתמיד של חרא, נלמד לזהות ולשחרר את הבלתי מעודן, נתרגל הרפיה מתודרכת ונביא לפורקן בריא המישיר מבט חומל אל החור השחור באנושיות של כולנו.
לינק לכרטיסים: https://www.clipa.co.il/show/deep-shit/
–
–
השנייה נקראת אישה.חיה, מופע פרפורמנס על אישה עם כאב כרוני, שפותח במסגרת התואר השני שלי במסלול שחקן יוצר חוקר, באוניברסיטת תל אביב. היצירה הזו מתארחת בתיאטרון קליפה, בליווי אמנותי של אורין יוחנן, והנחייה וייעוץ של נטלי צוקרמן. שווה לעקוב >> https://www.clipa.co.il/show/isha-haya/
ב
בנוסף אני משתתפת ביצירה החדשה שיצרה וביימה עידית הרמן י ו פ י במוזיאון תל אביב לאמנות. כתיבה של אריאל ברונז, לחן וניהול מוזיקלי של רועי בן-סירה. https://www.clipa.co.il/show/yoffi/
ב
ב
הבת של מי את?
שני ההורים שלי ילידי הארץ. אני בת לחני ואריה. אמא שלי עסקה בהוראה כל השנים, כיום היא חוטאת ביצירות מוזאיקה נפלאות. אני דומה לה מאוד בהתלהבות יתר גם מדברים קטנים, בצבעוניות ובחריצות אין קץ. אבא שלי, עד לפני כמה שנים היה מנהל אזור בשופר-סל, כיום הוא בעל צימרים מדהימים ביישוב חד-נס, אותם הוא בנה בשתי ידיו. אני דומה לו מאוד באומץ, בקשיחות, בהרפתקנות, ובמבט המיישיר.
–
היכן גדלת?
גדלתי ברמת הגולן, ביישוב חד-נס, מה שעיצב אותי להיות קופיפה שמטפסת על עצים ואחת שמחפשת אתגרים בלי הפסקה. כיום אני גרה במושב חצב, באזור השפלה, נשואה לשוקו, גבר חלומותיי.
–
היית מקובלת?
הייתי מקובלת, אבל תמיד שונה. בת בן. היו לי בעיקר חברים בנים. רק אחרי הצבא התחלתי לאסוף סביבי יותר נשים. וגם אותן אני בוחרת בפינצטה.
–
עברות פליליות:
בכיתה ז' גנבתי כמה עגילים לאף מדוכן בקניון. כמעט נתפסתי. ומאז אני ישרה כמו סרגל.
–
פרסים:
זכיתי בפרס קיפוד הזהב בקטגוריית "שחקנית משנה" בהצגה "דון פרלימפלין ואהבתו לבליסה בגן ביתו", הפקה של להקת סקפינו.
הייתי מועמדת לשלושה פרסים נוספים, האחד על תפקיד ראשי בהצגה "סבתא" של אנסמבל פרסונה, השניים האחרים על היצירה שלי "מקושקשת" בה הייתי מועמדת על שחקנית השנה וכתיבה.
הייתי סגנית אלופת הארץ בטאקוונדו בתיכון. כשהמנצחת כמעט שברה לי את האף, הבנתי שאני פורשת.
בנוסף הייתי מצטיינת פלוגה בשירותי הקרבי ב"קרקל".
התנדבות:
בתחילת המלחמה התנדבתי במרכז לניצולי שואה ברמת גן, בישלתי אוכל רך בצבע בז' בכמויות מסחריות.
–
השכלה:
בוגרת הסטודיו למשחק "הדרך" בניהולם של אייל כהן ורותי דייכס
בעלת תואר ראשון- במסלול הסבה לבימוי בסמינר הקיבוצים
בעלת תואר שני בהצטיינות במסלול שחקן יוצר חוקר באוניברסיטת תל אביב
–
פרנסה:
הוראת תיאטרון, יצירה ומשחק.
–
הכי נמוך:
להקיא בשירותים אחרי דרינק מיותר.
–
הכי גבוה:
זמן איכות עם האחים המופלאים שלי.
–
הכי מפתה:
שוקולד.
–
–
הכי דוחה:
עצלנים.
–
מה חסר לך בחיים?
שלוות נפש.
–
מה הבאת לנו:
הנחה למופע דיפ שיט.
https://www.youtube.com/shorts/9FgPUgQEyDM
–
כמה זה עולה לנו:
כרטיס ב 60 ₪ בלבד.
–
הסוד האמנותי האישי שלך?
אני חרוצה לאללה. אבל לאללה.
–
יוצר/ת שהפתיעו אותך לאחרונה?
מיקה קופפר. יוצרת מרהיבה!
–
–
את מי הכי היית רוצה לפגוש בעת זו?
את יחיא סינוואר. הייתי מפרקת אותו במכות.
–
למה את עוסקת במה שאת עוסקת?
אני לא יכולה בלי יצירה ואדרנלין.
–
מה החלום הבא שלך?
קודם כל שיחזרו החטופים והחטופות, ושנצא מהמצב העגום הזה בשלום.
להשלים את הטרילוגיה של שתי היצירות הקודמות שלי.
ללמוד לתפור.
–
פתגם לחיים:
כשרע- תכתבו, כשקשה- תרקדו, כשקטסטרופה- תיצרו.
–
–
רותם נחמני 3>
–