"קוויר –אזור מלחמה"

"Queer –War Zone"

22.3 – 20.4

אוצר: אילן מויאל

מציגים.ות: אילנית מויאל, דפנה מרקמן, הדס הר צבי, ורה גליס, שחר סיון

פתיחה: שישי 22.3 בשעה 11:00, גלריה ק', לוינסקי 71, ת"א

תערוכה קבוצתית העוסקת בסוגיית התמודדות והישרדות בקרב קהילת הלהטב"ק בזמן מלחמה, ובכלל.

"טרנסג'נדר שקמה בבוקר לא יכולה לצאת ככה למכולת, עבורה זו סכנת חיים של ממש". קוויריניליוס.

–

מלחמה היא מצב בלתי אפשרי של הישרדות, אשר קורא תיגר על כל האמונות, הערכים והמוסר הקיימים.  הרבה מעבר לכך – בזמן מלחמה מתרחשים דברים חסרי תקדים בכל היבט, בהשוואה לזמן שאינו מלחמה. הנפגעים המידיים והעיקריים במלחמה הם אלה הנמנים עם השכבות החלשות ממילא: ילדים, נשים, קשישים, להטב"ק ואלה המשתייכים לקבוצות השוליים. היות קוויר הנו מצב קבוע של הימצאות באזורי מלחמה פרטיים וציבוריים.

במדינות רוסיה, פולין, הונגריה ותורכיה רודפים את מי שחורגים/ות מתפקידי המגדר והמין המסורתיים. לעומת זאת באוקראינה, בזמן המלחמה ברוסיה קהילת הלהטב"ק זכתה להישגים מרשימים בחזית והפגינו גבורה.

תערוכה זו מבקשת לבחון את ההיבטים השונים של זהות קווירית בהקשר של מלחמה: מבית, או מחוץ. להעמיק בדמות הקוויר/ית ולהציגה דווקא במקומות החשופים, הפגיעים, או לחלופין האמיצים.

–

אילן מויאל ( כינוי קווירי אילנית ) – אמן רב-תחומי, חוקר מגדר וסופר. מייסד הגלריה. מציג סדרה של 2 עבודות קולאז' "100% Natural" ובהן מוצגת דמות אשר מציגה דמות פנטסטית המחופשת לאישה מחופשת המשלבת בין סוג מודל של אסתטיקה נשית ובין אלמנטים המשויכים לתפקידים נשיים.

–

דפנה מרקמן –  דוקטור המכהנת כסגן ראש התכנית העוסקת בטיפול באמצעות אמנות במחלקה לאמנות יהודית באוניברסיטת בר אילן ואמנית העוסקת בהדפס. יצירותיה עוסקות במשאלה או בביטוי האפשרות לקיום חיבורים בין בני אדם, תקשורת אשר מבטלת את כל ההגדרות זולת אהבת אדם. ממקום זה נוצרה סדרת  הדפסי משי, כתגובה למלחמה. יש בעבודות ביטוי למשאלה לאיחוד מוחלט. המאמץ להגן, להציל, לשמור ולתקן הוא מאמץ משותף של בני אדם ללא הבדל גיל, מין, דת או גזע. לדבריה, שיתוף פעולה מחייב מציאת איזון ושיווי משקל בתנאים בלתי אפשריים.

–

ורה גייליס, כאב

–

ורה גייליס –  בוגרת MA בחוג לאמנות אוניברסיטת תל-אביב. אמנית, אוצרת, יוזמת תרבות ופעילה חברתית, חוקרת ורה מגוון רחב של מדיומים, כולל צילום, מדיה מעורבת ואומנויות בינתחומיות. העבודה שלה מתעמקת בנושאים של זהות היברידית, פמיניזם, חברה מעורבות ופיתוח קהילה. גייליס מציגה צילום הומאז' לעבודתו של דוד גינתון משנת 1974 "כאב" בעברית וברוסית. הצילום מתייחס למלחמות בישראל ובאוקראינה.

–

הדס הר צבי – הגיחה לאמנות מתוך עולם המשפט, עריכת חוזים וניהול פרויקטים בינלאומיים. יוצרת קולאז'ים מתוך מחשבה על חיבור בין חלקים שונים נבחרים, אשר נמצאים בתוך המכלול שאינו נבחר, במגמה ליצור דבר שלם המכיל בתוכו את האמירה, התחושה או המחשבה המתגבשים. סדרת קולאז'ים זו מתייחסת למלחמה לפי "אזורים": אלימות, כאב, תקווה, תוך שימת דגש על המיעוט אשר תמיד נפגע יותר מתוך חולשת היותו.

–

סמדר לומניץ – אמנית רב-תחומית. עבודותיה עוסקות בעיקר בדיוקנאות בהיבטים שונים, עיסוק בתחלואה, הזדקנות, מוות ומצד נוסף את הזיכרונות, הצלקות והכמיהות לילדות. בסדרה נוספת היא מציגה דמויות קוויריות-אנדרוגיניות. במרבית עבודותיה ניתן לראות את שני הנושאים שזורים זה בזה ואף יוצרים מעין דמויות גרוטסקיות ופנטסטיות שהן הכלאה בין שניהם. העבודה האינטימית "שיירה" הינה צילום מטופל, המתאר חדר, אזור תודעה פרטי ובו מקיימת פעילות רגשית אשר מייצרת דמויות וסיטואציות אשר מסתירות בהווייתן הקווירית מסרים שחבויים ברובם אף מעיניה של היוצרת, המציצה בהסתייגות ובאופן חלקי לתוך בית הבובות שלה מבעד לחלל שנפער מרעש המלחמה.

–

Shahar Sivan, always should be someone, woodcut block, 36×13 cm each, 2023

–

שחר סיון – אמן פעיל אשר הציג במספר תערוכות יחיד וקבוצתית בארץ. מציג סדרת עבודות על משאח עץ, חלקן תלויות, חלקן ניצבות. העבודות מציגות דמויות – זכרים ונקבות – הניצבות אל מול הצופה כראשוני הבריאה, אשר כל השיח המגדרי לא חל עליהם. הפרויקט עוסק בשאלות שמורכב לשאול, בחלקי הנפש המחוברים למיניות שלנו, ובמציאות המבוססת על פוליטיקה של כוח וברובה הגדול עדיין מחזיקה אידיאלים פטריארכליים. יש שאלות שמסוכן לשאול, לא רק בגלל התגובות החיצוניות שניתן לקבל, אלא ולפעמים, בעיקר, בגלל חלקי האני "המחוברתים" שעלולים לתקוף את הנפש השואלת באופן קשה יותר מכל אחד אחר. רצף הדמויות של שחר, הוא ניסיון לתת תשובות למי מותר להמשך, ומה מותר להיות. תהליך היצירה נקי משיפוט עד כמה שניתן. הוא לוקח את השאלה פנימה ומוציא את התשובה דרך העיפרון על לוח העץ. תהליך העבודה על הדמויות מזכיר קצת את בריאת פרנקנשטיין. הרישום משול לתפירה ולחיבור האיברים השונים. הגילוף משול להחדרת החשמל אל הדמות הדוממת, והדיו משול להורדת השלטר. או שהדמות תקום לתחייה או שלא.

–

הצטרפו אלינו לאיוונט

גלריה ק' רח' לוינסקי 71 ת"א | שישי-שבת 15:00 – 11:00

ובתיאום טלפוני 054-646-4460 | gaqueer@gmail.com