בר דביר-רחמים, נעם ונקרט, ענת קינן

27.11 – 14.1

אוצרת: הגר רבן

פתיחה: שישי 27.11 בשעה 11:00

–

התערוכה שלושה כיווני אוויר פורשת בחלל גלריה ארטורה שלושה מהלכים תלויי-מקום, של שלוש אמניות אשר בשנים האחרונות הולכות ומפרידות בין הדימוי הציורי לבין תלייתו המסורתית על קירות חלל התצוגה, כל אחת בדרכה.  כל אחת מהן הגיעה מן הדימויים הדו-ממדיים אל תהליכי יצירה חדשים, המערבים את חלל התצוגה הנתון בעבודה הסופית, ולוקחים בחשבון את נוכחותו הפיזית של קהל הצופים בתערוכה.

–

העבודות בתערוכה נחלקות לשלוש נקודות מוצא, המעוגנות במרכיבים האדריכליים הבסיסיים של כל חלל: רצפה, תקרה וקירות. נדמה, כי שלושת אלו הם בגדר הדרישה המינימלית על מנת שנוכל להתייחס לדבר מה כ"חלל": אלמנטים התוחמים עבורנו את המרחב, מגדירים עבורנו היכן נמצא הפנים, והיכן החוץ, ומה יש לעשות על מנת לעבור ביניהם.

–

המובייל הצבעוני של נעם ונקרט מעוגן אל תקרת קורות העץ של הגלריה. הגג המקורי, אשר נשמר במסגרת תהליכי השיפוץ של המבנה, נחשף במלוא תפארתו לצופים המביטים מקומת הגלריה כלפי מעלה, ומהווה רקע גיאומטרי וקצוב לפיסות הדימויים הצבעוניות המרחפות בחלל. ונקרט מחברת בעבודה זו בין עולם דימויים אישי ופנימי, המתייחס לחייה הפרטיים כאישה וכאם, לבין פרקטיקה של תליית עבודות בחלל האוויר, הבולטת בעבודתה בשנים האחרונות. צורות אמורפיות של חלקי גוף, דמות ילד ישן, פורטרט עצמי של ראש עצום עיניים, בובת קוף – כולם מחוברים במערכת עדינה של איזונים ובלמים. ביחד, הם מרכיבים מובייל המנצל היטב את כל גובהו המפתיע של החלל, ואשר מזמן את הצופים לטפס אל עבר הקומה העליונה של המבנה ולהתבונן עליו (ועל התערוכה בכלל) מלמעלה דווקא, תוך שינוי חוקי המשחק והפרה של יחסי הכוחות השגרתיים במרחב התצוגה.

–

כתגובת נגד לשאיפה כלפי מעלה, קונסטרוקציית העץ והברזל של ענת קינן מעוגנת היטב לרצפה דווקא. עבודות ההדפס של קינן, אשר מתייחסות לרוב אל אלמנטים ארכיטקטוניים הלקוחים מהחלל בו הן מוצגות, עברו בשנים האחרונות מטמורפוזה פיסולית: קינן בונה פסלים, או אולי מיצבים, אשר מזמינים את הצופים להסתנכרן עמם, להניע אותם או להתנועע איתם ובתוכם. מתוך חווית הבידוד והסגירות שהושתה עלינו במהלך השנה האחרונה, יצרה קינן בגלריה מעין חלל קונכייתי, משובלל, המאפשר לצופים להיכנס אליו בדוחק ולצמצם את עצמם בדרכם אל עבר הצד השני – ובכך הפכה דווקא את המרחב האישי המוגן והנעים למקום שדחיסותו קשה מנשוא. ההליכה הצפופה בתוך הפסל משרטטת על הרצפה תנועה מעגלית, המוכתבת על ידי קימור לוחות העץ הנשזרים זה בזה במרכזו.

–

את חלל הגלריה סובבים הרישומים הפיסוליים של בר דביר-רחמים. דביר-רחמים מנכיחה על גבי קירות המקום חלקים ממתווה הגוף של בן זוגה, אותם היא רושמת באמצעים המעניקים לדימוי חומריות תלת-ממדית: גם בעפרון אך גם בחריטה, בחירור ובקידוח, וכן בפיסול של ממש באמצעות תוספות גבס על גבי הקיר.

–

דימוי אחד מתגורר בתוך חלקו הפנימי של חלל התצוגה, נפרש לפי מבנה הקיר באותה נקודה רגישה בחלל שבה התקרה הנמוכה נפרצת לפתע כלפי מעלה, אל המרחב הפתוח הנמשך על לגג – והרישום נמשך יחד איתו. דימוי נוסף פונה מתוך הגלריה אל החוץ, חשוף לשמש ולמבטי המתבוננים בו מבעד לחלונות הזכוכית. רצף הגידור התוחם את חלל הגלריה מופר לרגעים, כאשר בחלקים מסוימים בקיר פוערת דביר-רחמים חורים של ממש, המהווים חלק אינטגרלי מן הקומפוזיציה הרישומית, וכמו קוראים לצופים להציץ דרכם. בכך, מופרעת לרגע החלוקה הברורה בין פנים וחוץ, ובמקומה מתאפשרת עמדה אמביוולטית, נחרצת פחות, של עמידה מן העבר האחד תוך נוכחות מנטלית בעבר האחר.

–

מתוך התבוננות בשלושת העבודות הללו, ניכר כי שני חוטי שני מחברים בין הדימוי למרחב: נקודות המבט והגוף העצמו. הגוף האנושי חוזר ומופיע בהן באופני ביטוי שונים: מפורק לחלקים, חודר לקירות, מתנועע בתוך. הוא נוכח ונעדר בו-זמנית, מתבלט בחומריות ונבלע במישורי הדימויים, מוזמן להשתתף בהתרחשות המרחבית אך גם מכונן אותה מלכתחילה. ניכר כי הדרך שנעשתה מעולם הדימויים השטוחים אל עובר עולם החומר התלת-ממדי סלולה ממרצפות של מגע, של קירבה, של תנועה ושל לקיחת חלק במתרחש.

–

ומסתמן שאנו אכן לוקחים חלק: כל אחת מן האמניות ממקמת את עבודתה בחלל באופן שמזמן – שלא לומר מכריח כמעט – את הצופים לבחור את עמדתם המרחבית, להתקרב ולהתרחק, לעלות ולרדת, להיכנס ולצאת. על מנת לחוות את התערוכה במלואה, אנו מוצאים את עצמנו מנווטים את גופינו במסלול המתגבש בין שלושת ממדי המרחב האפשריים עבורנו – הרוחב (או האורך), העומק והגובה – כאשר כל נקודה על גבי מפת הקואורדינטות של הגלריה פותחת בפנינו גילויים אחרים, מחברים שונים של צורה וצבע, זווית אחרת של קרני אור. כל אחת מן העבודות האלו, ובעיקר כולן ביחד, מחברות בין ההוויה הגופנית, האוטוביוגרפית, לבין שאלות אודות מקום ומיקום, בחירה והתבוננות. ואולי זה באמת החיבור ביניהן, המאפשר לנו לשהות לרגע דווקא באוויר שבין כל הכיוונים.

–

הצטרפו אלינו לאיוונט

 סדנאות ופעילויות בארטורה

אתר הבית | פייסבוק | אינסטגרם

"ארטורה" ממוקם במרכזו של קמפוס רופין, עמק חפר.

אורחי המקום יוכלו להנות מגן פסלים, אזורי יצירה לילדים, גינת תבלינים ובית קפה באווירה כפרית.

שעות פתיחה: א', ג', ה' 10:00 – 16:00 | שישי – שבת 10:00 – 14:00

טלפון: 097411554 | מייל: office@arthura.org | גישה נוחה וחנייה למבקרים