הדבר הבא: ׳צאו וראו בנות׳, תערוכת יחידה לדניאל אלחסיד
מדור מאת יהונתן ה. משעל // שיחות קצרות על תרבות ואמנות.
–
דניאל אלחסיד: 33, אמנית רב תחומית. לב היצירה שלי הוא אנימציות סטופ מושן לצד הדפס ופרפורמנס. במקור מתל אביב, חיה ופועלת בעיקר בניו יורק. מלמדת אמנות, כותבת במגזין טקסטורה של בית בנימיני, אמא של ארי-ניסן. יש לי תואר ראשון באמנות מ-ריטבלט אקדמי באמסטרדם, ותואר שני באמנות מהאנטר קולג׳ בניו יורק.
–
–
ואת מציגה כרגע את תערוכה ׳צאו וראו בנות׳ במגדל שלום.
במרכז התערוכה ישנו מיצב וידאו שמבוסס על ספרים לנשים מהמאה ה-17 שנכתבו ביידיש. הספרים המוצגים בתערוכה הם גרסאות שונות של אותו הספר למעשה; ה-׳ציאנה וראינה׳, הידוע גם כ״התנ״ך ביידיש לנשים״. הספר מציג פרשנויות שונות לסיפורי המקרא דרך סיפוריהן של דמויות נשיות ויועד לנשים. לצידם יש סדרת אנימציות סטופ-מושן שמתחקה אחרי הקוראות המדומיינות של הספר ומנסה לדמיין את חווית הקריאה שלהן וכיצד הן חלקו אותה אחת עם השנייה.
–
–
אולי לנו זה נראה מובן מאליו, אבל במאה ה17 הספר מייצג את הרגע בהיסטוריה שבו נשים קוראות ספרות מודפסת, והן קהל עם כוח קנייה. הן קוראות על עצמן, נשים כאמור הן במרכז הספר כך שנוצר שינוי בהיררכיה: נשים נראות וקולן נשמע.
אם לא הדגשתי את העניין מספיק, חשוב לי להגיד שזה קוּל! תנ״ך ביידיש זה מגניב, כי יידיש היא שפת היום-יום ופתאום נשים וגם גברים לא עמידים יכלו לקרוא סיפורים יהודיים, לדמיין. עברית היתה השפה של מי שהיה עמיד ומשכיל ולכן הספר הזה הוא לכל מי שהוא Other. זה מה שממש עניין אותי, הרעיון הזה, שהספר נהפך לסמל של סטוריטלינג לכולם.
–
–
התערוכה נוצרה בהזמנה עבור מוזיאון אמסטרדם, שמחזיק עותק נדיר של הספר. משם התערוכה נדדה לספריית מגדל שלום בעקבות שיתוף פעולה עם הארכיון של ספריית הרמב״ם. עניינה אותי האפשרויות ליצור ביחס לאובייקטים ארכיונים ולהשתמש בסטופ-מושן כדי להיות בדיאלוג עם הספרים, להפיח בהם חיים.
–
–
איך הגעת לספר הזה? בטוח יש פה סיפור.
נתקלתי בספר הזה במקרה בזמן ביקור בספריה, וריגש אותי הרעיון שהתנ״ך נכתב, במאה ה-17 בשפת יום יום כמו יידיש ושבמרזו סיפורי נשים עבור קוראות נשים. זו מסורת מרתקת בת מאות שנים, שקשורה בהתפתחות הדפוס לצד דמוקרטיזציה של טקסט וידע: הספר נגיש לכל אישה, ועד היום הוא אחד הספרים הנפוצים ביותר בעולם היהודי.
–
–
בייחוד עניין אותי איך נשים לאורך הדורות קוראות ממנו וחולקות אותו אחת עם השניה. מהר מאד נשאבתי לקריאה על הספר, ובמסגרת המחקר לקראת התערוכה גייסתי גם את בן הזוג שלי, ד״ר אליק אלחנן שמרצה על ספרות יידיש בCUNY, אוניברסיטת העיר ניו יורק.
–
–
כשהתמלאתי כבר ברעיון על משמעות של סטוריטלינג, על ההבדלים בין כל הגרסאות של הספר, על הפרקים המסויימים שתפסו את תשומת לבי, עצרתי ועברתי לשולחן האור שהוא גם משטח העבודה שלי לאנימציה, עם ערימות של גזרי נייר הקשורים בטקסט המחקר ועם דיו. תהליך העבודה שלי הוא להתחיל ולראות לאן הידיים שלי יובילו אותי. בעבודות האלו הן הובילו אותי לדמיין את הקוראות.
–
–
ספציפית בספריית מגדל שלום היה מעניין להבין איך ליצור תערוכה שמחוברת גם עם הקהל, וגם עם אופן הפעולה בספרייה. דרור צונץ המופלא עיצב את התערוכה ותרם לדרך שבה היא מגיבה לחלל החי שסביבה.
–
איזו תערוכה ראית לאחרונה ומה תוכלי לספר עליה?
וויליאם קנטרידג׳ בהוזר-אנד-ווירת׳, בצ'לסי, ניו יורק. תערוכה גדושה שהתפרשה על פני שלוש קומות. אנימציית סטופ-מושן עם פחם ועבודות הדפס בשלל טכניקות. אני אוהבת את הדרך שבה הוא עובד עם מחקר ודימויים בתנועה, ואיך הכל מצליח להיות שברירי ומונומנטלי בה בעת.
–
–
עוד משהו שתרצי לשתף?
ב30/9 יש לנו אירוע און ליין בהשתתפותי לצד ד״ר אליק אלחנן. יהיה מעניין ויפה ואפשר להרשם כאן:
אליק ואני נדבר במפגש על אמנות, ארכיונים ומחקר, למה יידיש דווקא עכשיו, ומה הקשר בין ניו יורק ואמסטרדם לספריית הרמב״ם ולפמיניזם. כולן וכולם מוזמנות ומוזמנים, כל זה באירוח הספרייה כמובן. ותודה לרם בשן שהפיק את כל הדבר הזה.
–
בחרי דימוי אחד של אמנ/ית שאנחנו חייבים להכיר
בחרתי עבודה של שרה סאז, שאי אפשר אף פעם לתפוס כדימוי אלא רק כהתרחשות במרחב. העבודות שלה מזמינות הסתכלות מקרוב, מרחוק, מבפנים ומבחוץ. ובכל נקודת מבט מקבלים עבודה חכמה ויפה באותה המידה.

Installation view Sarah Sze at Tanya Bonakdar Gallery, New York. Photo by Genevieve Hanson courtesy the artist and Tanya Bonakdar Gallery, New York / Los Angeles.
–
׳צאו וראו בנות׳, תערוכת יחידה לדניאל אלחסיד
ימים א', ג', ד', ה': 10:00-18:45
יום ב': 10:00-18:00
מגדל שלום, אחד העם 9, קומה 7








