דניאלה אזולאי

"חלום על אורח ומעוף" בבית סותבי'ס, יהודה הלוי 11 ת"א 

17.4 – 15.5

"…והיתה לו פליאה גדולה. מה זאת שהוא פעם כאן ופעם שם. והיה חפץ לספר זאת לבני האדם, אך אין מספרים פליאה כזו, שאין ראוי להאמין. בתוך כך הסתכל מהחלון וראה את האורח, והתחיל לבקש אותו מאד שיבוא אצלו. אמר לו הלה: אין לי פנאי, כי אני הולך אליך, אמר לו בעל הבית: גם זה עצמו נפלאת בעיניי,  הרי אני כאן ומה זה שאתם הולכים אלי".[i] 

 

הסטודיו של דניאלה אזולאי ממוקם בביתה במבשרת ציון. מרחבי חייה מעורבים בין קודש לחול, בין ספרי תורה למשחקי ילדיה, לעצי פרי ולתרנגולות המסתובבות בחצר, ובדי סוכה שפורקה, המתנופפים ברוח. מציאות הממוקמת בין הגשמיות למעוף.

עד כה, עיקר התמקדותה ביצירה עסקה בעיקר במוטיבים הנוגעים בהיאחזות בקרקע, באדמה, ביצים, עצים – "האישה נהיית עץ"[ii]  (על שם שירה של יונה וולך) המחוברת לאדמה ולקרקע עם הולדת ילדיה. כעת, בתערוכה הנוכחית, מוצג מבט אחר כלפי הדברים. לקרקוע, מתווספים הריחוף, הזרימה, התנועה. לגזע האיתן מתווספים הציפורים במעופן, המים והנחלים בזרימתם, עלים ופרחים בתנועתם – המאפשרים חופש, ומבט רוחני ומאוורר יותר כלפי המציאות. החיבור לקרקע ולשורשיות, שתפסו חלק עיקרי בחייה וביצירתה, מפנים מקום למבט נוסף, למעלה, ומלמעלה, ומזוויות שונות וחדשות.

וכך לעבודות הקרמיקה, מתווספת ומתחזקת הנוכחות של הגלזורה הצבעונית, המבטאת איזו שמחה (בניגוד ללבן הגולמי הבסיסי, שהיה עד כה). וכן מתבטא הדבר באובייקטים הפיסוליים עצמם: ציפורים, נחשי מים, דגים, חצאי ביצים ובתוכן משתרגים להם ענפים סבוכים, ודמויות. כך למשל, מוצג אובייקט דמוי ביצה, ועליו מצוירת דמות נשית רוקדת, בינות מים ועצים ומבטה אל על. ועל אובייקט ביצתי אחר, מצוירים דמויות נערים, החותרים בסירה[iii]. לדבריה של דניאלה, צורת האובייקט הפיסולי היא המובילה לסיפור הציורי. לצד האובייקטים הפיסולים, מופיע ציור חופשי, הנדמה כמתפרש ללא גבול – עצים וציפורים אגדתיות במעופן, מים ושמיים המתערבבים זה בזה.

באמצעות העבודות, דניאלה מבקשת להוציא את עצמה מעצמה. להביט מעבר למקום הגשמי אל הרוחני. לרחף ולהבחין עד כמה שאפשר בהסתרה שבתוך ההסתרה, וזאת עם הידיעה, כי גם בהסתרה ובכל מצב ישנה השגחה עליונה, והלב הוא היכן שהמחשבות נמצאות, וההכרה במציאות כהולוגרמה משתנה.

 

נורית טל-טנא – אוצרת

 


[i] ר' נחמן מברסלב, "תיקון הלב"- סיפורים על חלומות ושיחות", מתוך "חלום על אורח ומעוף", הוצאת שוקן-י-ם, ת"א, 1982.

[ii] "האישה נהיית עץ" – שם התערוכה המשותפת לדניאלה ושי אזולאי, גלריה עינגא, 2009.

[iii] בהשראת האיור מתוך ועל פי: משל הקדמוני לר' יצחק  אבן סהולה, מתוך הספר "תיקון הלב"- ר' נחמן מברסלב.