• רויטל רטיג

הדבר הבא: רויטל רטיג ב"Dermis", תערוכת יחיד חדשה

מדור מאת יהונתן ה. משעל // שיחות קצרות עם אמניות ואמנים על תערוכות המוצגות עכשיו.

רויטל רטיג: אמנית ומורה לאמנות ב-16 השנים האחרונות. מלמדת בתיכון תלמה ילין ובאופן פרטי. מזה כשלוש שנים מקעקעת בסטודיו ׳ארט בוקה׳ נשואה ליובל חי שפתח השבוע גם הוא תערוכת יחיד מהממת בגלריה אינדי ואני אמא ליהלי ומעיין. המדיום העיקרי שלי הוא רישום אבל התערוכה הנוכחית ״Dermis״, גולשת למדיומים נוספים ומוצגות בה גם עבודות קולאז׳, עבודות וידאו, עבודות קעקוע על פייק סקין ועבודות פיסול.

ספרי לנו על Dermis, התערוכה החדשה שלך.

התערוכה מוצגת בסטודיו שבו אני עובדת כמקעקעת. אל הסטודיו הגעתי בעקבות עידן וויס, תלמיד שלי לשעבר שהפך למקעקע מדהים ורציתי עבודה שלו. בסשן הזה, תוך כדי הקעקוע והחוויה בסטודיו עברתי חוויה רצופת תובנות אבל אקצר ואגיד שיום אחרי כבר קניתי מכונה וכל מה שצריך ונשאבתי לעולם הקעקועים. התלמיד הפך למורה והסטודיו לבית.

מתוך Dermis


סביבת העבודה בתערוכה מתערבבת עם המיצב. העבודות התלויות על הקיר מדברות במקביל עם המיטות בחלל התערוכה, המתקעקעים והקעקועים עצמם. הסטריליות של הגלריה מוחלפת בסטריליות מסוג אחר. המתקעקעים והמבקרים בסטודיו שוהים בו לרוב כמה שעות והם מעין ״קהל שבוי״ שהופכים להיות חלק מההצבה.

הרישום הופך לקעקוע, והעור (פייק סקין) תלוי על קיר. הקולאז׳ים, בהם מחקתי בכל מיני טכניקות אלמנטים שרציתי להחליף, מתפקדים כמו עבודות כיסוי אצל מתקעקע שמבקש ליצור קעקוע חדש על גבי קעקוע שהפך ללא רלוונטי. עבודת הכיסוי מתקשרת גם לעבודות הרישום שלי בהם המחיקה וההסתרה הן חלק מהותי מהתהליך.

זאת סביבה שונה מגלריה רגילה, איך היה לעבוד על התערוכה?

את התערוכה אצרה שיר ויזל. לפני חצי שנה התחלנו לעבוד יחד ולדבר על החיבורים וההקשרים בין הרעיונות שהיו לי לתערוכה בחלל הייחודי הזה. שיר חשפה אותי לטקסטים שהתקשרו לה עם הרעיונות שלי ובזכות הדיאלוג הזה נוצרו עבודות חדשות. ביחד עם עומרי דובוסק שהוא הבעלים של הסטודיו שאיפשר את כל זה, יצרנו מהסטודיו משהו אחר וחדש.

מראה הצבה מתוך Dermis. צילום: יובל חי

בונוס רציני בלהיות מקעקעת זו העובדה שיש לי עבודות שמסתובבות בעולם. זה בניגוד לחוויה של יצירת תערוכה, שבה כל המאמץ, העומס וההתרגשות מגיעים בסיום לניילונים על מדף. גם כמקעקעת אני משתמשת בניילון, אבל רק לשלוש שעות, אחר כך היצירה משוחררת בעולם וממשיכה לשלוח ד״שים.

פרס ענק שקיבלתי היתה ההשתתפות של קרני פוסטל בתערוכה. היא יצרה אצלי רגע שיא כשהסכימה להופיע עם קטע שהקלטנו יחד עם עומר הרשמן. הקטע התייחס לעבודות שהראתי להם ולעבודות שרק סיפרתי עליהן כשהן עוד לא היו קיימות. סאונד ומוזיקה עניינו אותי ממש מאז גיל ההתבגרות ובעבודות מיצב שלי לרוב אני מרגישה שסאונד זה עדיין חלק שחסר. כך יצא שקיעקעתי את קרני, ומפה לשם הגשמתי כמה פנטזיות. נוצר ארוע שבו קרני ועומר עמדו בחלל התערוכה, שעת ערב ב׳יום השיבוש׳ וניגנו מנגינות סוריאליסטיות שחדרו עורות והזיזו את הגוף והרגש מבפנים. מרגישה שאני עדיין מעכלת את החוויה האדירה הזו.

Dermis – תערוכת יחיד לרויטל רטיג
אוצרת: שיר ויזל

התערוכה פתוחה עד סוף מרץ

סטודיו ארט בוקה – יהושוע התלמי 4 תל אביב
שעות: ימי שני -חמישי 12:00-20:00
שישי שבת 11:00-14:00