בזמן שהקרחונים נמסים, יפה בעיני שיש מקום לידיעות על כך ש"הלו קיטי" היא לא חתולה, על אף שמה המרמז לכך שהיא דווקא כן, שבכלל עמודי החדשות מלאים בידיעות על ידועניות, חוצונים והבחירות הכלליות. השבוע בפריוויו נראה שאם תערוכות אמנות היו נקראות במקום החדשות, ייתכן שהיתה לנו ידיעה קרובה יותר למציאות על האירועים המתרחשים סביבנו.

בגלריה קונטמפוררי, ליאב מזרחי אוצר את התערוכה "חולות", בה יציגו שישה עשר אמניות ואמנים. קנה המידה שבו עובד מזרחי הוא רחב, התערוכות שלו כאמן והתערוכות שהוא אוצר מתאפיינות במסרים חזקים ועומס שמגבה אותן. ביקשתי שיספר בכמה מילים על הרעיון שעומד מאחורי משחק המילים 'חולות' בשם התערוכה:

ליאב מזרחי:  "התערוכה נולדה מתוך לחץ של מחשבה ומחקר יחסית ״קטן״, צנוע אבל אינטנסיבי. נוצרה הזדמנות לעשות תערוכה אצל רוני פורר וידעתי שאצלו זו לא יכולה להיות עוד תערוכה "רגילה". העניין הפוליטי בשם ״חולות״ זה משהו שעקבי עכשיו, וחוזר על עצמו לא מעט. משם שיחקתי עם המילה למקום של ״נשים חולות״ – בשדה הסמנטי זו אותה מילה, או למעשה מילה משולשת: חולות המתקן, חולות כמו של ים ונשים חולות. הכוונה כאן היא לא להציג אמניות חולות אלא נשים אמניות, שבעבודות שלהן יש משהו שנמצא על הקצה.

"חולות" הקמה

–

ריגש אותי החיבור בן מושג הכלא הפיזי לכלא הנפשי. זה גם השפיע על בחירת האמנים, כלומר, בחרתי אמניות לפי העבודות שלהן שהתאימו לי לחוויה."

"בתהליך היו לי חרדות עם ההקמה כי אנשים קצת נבהלו מהשם, בעיקר בקונטקסט של ״נשים חולות״, לקח לי קצת זמן לנסח לעצמי שאלו לא נשים חולות אלא עיסוק בעבודות שיש בהן מן החולי הנפשי העדין מאד. גם הצד הפיזי של הכלא היה לי מורכב, מכיוון שנסיתי להתרחק מתערוכות דומות שהיו (מעין שלף/המסתננים לדוגמא) ומעבודות שיש בהן אלמנט ציני או ״משתמש״ בפליט כקישוט. יצא שיש בתערוכה שני צבעים שולטים – כחול ואדום."

–

"חולות" הקמה

–

העיסוק במחקר על הדברים שאנו יודעים,  במרווח שבין אינפורמציה לחקר מושג ה'אמת' הוא מרכז התערוכה שתיפתח הערב בצימר. זאת תערוכה משותפת לאסתר כהן סקין, יואב רבן ואסנת רוזה, שנקראת "אל האור".

ביקשתי מאסתר שתספר על התערוכה ותהליך העבודה המשותף: 

"התערוכה התהוותה בתהליך משותף של מספר חודשים. מבחינתי היא לא תצוגת העבודות בסופו של דבר אלא התהליך אותו אני עוברת בדרך. בשם "אל האור", אנחנו מדברים על מעשה, פעולה. העבודות בשלל המדיומים עוסקות בתהליך, בדרך. הרצון הוא להגיע אל רגע בו הכל מתרכז יחד לנקודה אחת, התחברות למקום עמוק ואמיתי. לכן המדיומים המרכיבים את התערוכה פועלים על תחושות וחושים.

–

אסתר כהן-סקין

–

אסנת אומרת על הפעולה הזאת:

"לא מופע, לא הצגה

אנחנו עושים מעשה 

אל האמת

אל האור"

ואני אומרת שהתערוכה היא פעולה שיוצרת מחשבה, פעולה החוזרת על עצמה המעוררת דפוס מחשבה.

למשל בעבודות שלי, הפעולה הריטואלית של רקמה עובדת במקצב של כניסה ויציאה, קו ועוד קו. זאת פעולה כה נקודתית, בפעימה אחת שלה היא יוצרת מכלול שמעניק תמונה שלמה ורעיון אחד, המורכב מקווים נפרדים.

המעגל, העיגול החוזר בתערוכה מביא את המכלול ואת הפעולה המעגלית החוזרת על עצמה."

–

אסתר כהן-סקין

–

הקריאה להתחבר לחוויה החושית בתערוכות נראית לי כמו אינדיקציה טובה להבין מה באמת קורה סביבנו, ועם יין/בירה, חברים וחברות בפתיחות הערב, ההבנה הזאת אולי גם תתן את האומץ לצאת לפעולה הנדרשת כדי להשפיע על העולם בו אנו חיים.