פריוויו תערוכות #1.2 מאת יהונתן ה. משעל
אין באמת עצירות. אין איך להפסיק. הרצף ממשיך וממשיך וממשיך כמו נהר, לא מרפה ולא מניח. כל הזמן דברים קורים, ויקרו, אם לא לנו אז לאחרים. כל הזמן, תמיד, לעולם. הם קורים לנו כל הזמן גם אם לא שמים לב. כמו הילד הזה בשיר מ׳הכבש השישה עשר׳ שמבחין פתאום שהוא כבר לא תינוק. הוא אומר שם:
״אמא אומרת שאני צריך לאכול הרבה
כי עכשיו אני כל הזמן גדל
אבל זה לא נכון
כשאף אחד לא רואה
אני עוצר
ונח לי קצת
ושוב גדל.״
מצטער ילד, אתה אולי כבר לא תינוק, אבל גם כשאף אחד לא רואה אתה עדיין גדל. אולי תתנחם בעובדה שזאת לא רק הבעיה שלך, כולנו מתמודדים איתה על בסיס יום יומי.
הדבר הכי קרוב לעצירה שאפשר לעשות זה לשנות את מהלך הדברים הרגיל.
ביום שבת הקרוב ב12:00, שיר לוסקי פותחת תערוכת צילום בבית האמנים בירושלים שנקראת ׳שנת שמיטה׳, באוצרות של אורי גרשוני. לוסקי עוסקת בשינוי של סדר הדברים, שינוי של הקונטקסט. בתערוכת צילום, שכביכול מקפיא את הרגע, אפשר לחשוב מחדש על מה שמוכר, ולראות דברים שחמקו מהמבט של השגרה בפרטים שעד לפני רגע ראינו כמובנים מאליהם.
לוסקי מספרת על העבודות:
שיר לוסקי, ללא כותרת, 2017, הזרקת דיו פיגמנטי, 120×80 ס״מ
״בתערוכה אציג תצלומים של אוביקטים שאני אוספת ומציבה מחדש בחללים פנימיים, בדרך כלל חללי סטודיו. האוביקטים בעלי החזות האורגנית והצורניות המובהקת הם חסרי תפקיד, חפצים שסיימו מחזור חיים אחד ונותרו מאחור. על ידי יצירת הקשר וחלל חדש עבורם, אני בוחנת את אפשרות החייאתם. לצד תצלומי ההצבות יופיעו אוביקטים שצילמתי בסביבתם הטבעית, במהלך סיבובי השוטטות שלי. זה שלב איסוף הראיות, הליקוט, רגע לפני שאני סוחבת אותם איתי לסטודיו ומציבה אותם בחלל נקי מרעשים. אפשר לתהות על תפקידו של הצילום בתערוכה, האם הוא מתפקד כתיעוד של מיצב פיסולי או האם התצלום הוא העבודה עצמה. התערוכה מדברת וחושבת על פיסול, דרך דו מימד.
הגלריה בבית האמנים מחולקת לשניים, חלק אחד עם חלל מואר באור טבעי מחלון, וחלל פנימי מעט חשוך יותר. התייחסנו למצב הזה כמוטיב שיחזור על עצמו במהלך התערוכה. שני דימויים שעובדים כצמד, שתי נקודות מבט של אותו מיצב, שני השלבים בתהליך, מהחיפוש אחרי האובייקט ועד העברתו לחלל ניטרלי. שני אוביקטים בפריים, חי ודומם, קיר ואוביקט.
השם ׳שנת שמיטה׳ מתייחס לשנה של עצירה, של דממה שבה הכל נשאר כפי שנעזב. כמו ההצבות, שהצילום הקפיא כך שימשיכו לעמוד כפי שהן לעד.״
ללא כותרת,2017, הזרקת דיו פיגמנטי, 60×90 ס״מ
׳שנת שמיטה׳ תערוכת יחיד לשיר לוסקי
אוצר: אורי גרשוני
בית האמנים בירושלים
פתיחה:3/2/18 בשעה 12:00, עד ה-7/4/18
