פריוויו תערוכות #5.11 מאת יהונתן ה. משעל
החד פעמיות של עבודות אמנות נאבדת בתוך הרצף של צורות התצוגה הדיגיטליות. אחרי שדימוי מופיע ברשת, באיוונט ובהזמנה למייל, נלך לראות אותו בתערוכה עצמה. הוא יבחן ביחס לעצמו, אך גם ביחס לדימוי שהגענו איתו מהבית. כששעונים דיגיטליים החלו להיות נפוצים רצו להתקין אותם בצגים של מטוסים, אך התנגדות עיקשת של טייסים השאירה את הצגים האנלוגיים כאדוני תא הטייס. הטיעון של הטייסים היה פשוט – צג אנלוגי נותן הרבה יותר מידע ברגע. הוא מצביע על נקודה מסויימת מתוך התמונה הכללית, בעוד בצג הדיגיטלי אפשר לראות פרט אחד בלבד. אמנות, ברובה לפחות, מוצגת באופן אנלוגי. אולד סקול. הדבר עצמו. המון פרטים מעבר למידע הויזואלי, שהם חלק בלתי נפרד מהאופן שבו המידע הויזואלי נחווה. יש חשיבות לריח צבעי השמן, למשקל העץ במסגרת הצילום, לעוצמת הנורה במקרן הוידאו.
–
תחום אחד באמנות שבו עדיין יש אוטונומיה לדבר עצמו, לחד פעמיות של האירוע ולכח של פעולה, הוא פרפורמנס. מאיה ארבל, אמנית פרפורמנס בעצמה, משיקה היום בערב סדרה של אירועים ב׳תיבה׳ ביפו בשם ׳פוליאָנַלֵה׳ – ״ערב מיצגים ראשון בסדרה תלת שנתית, החוגג מצבי השתנות נפשית. השם מתייחס למילה שגעון בצרפתית – FOLIE.״ נכתב בתיאור האירוע. ישתתפו – עידן אפשטיין, שירן ביבי, שיר לייזר, אלון פרץ, צמד נינג'ה ומאסטר, מורן רוז, מרי קושלוביץ', תמיר רקושקין ועסיס. ביקשתי ממאיה לספר על האירוע ואיך הוא נוצר:
תחום אחד באמנות שבו עדיין יש אוטונומיה לדבר עצמו, לחד פעמיות של האירוע ולכח של פעולה, הוא פרפורמנס. מאיה ארבל, אמנית פרפורמנס בעצמה, משיקה היום בערב סדרה של אירועים ב׳תיבה׳ ביפו בשם ׳פוליאָנַלֵה׳ – ״ערב מיצגים ראשון בסדרה תלת שנתית, החוגג מצבי השתנות נפשית. השם מתייחס למילה שגעון בצרפתית – FOLIE.״ נכתב בתיאור האירוע. ישתתפו – עידן אפשטיין, שירן ביבי, שיר לייזר, אלון פרץ, צמד נינג'ה ומאסטר, מורן רוז, מרי קושלוביץ', תמיר רקושקין ועסיס. ביקשתי ממאיה לספר על האירוע ואיך הוא נוצר:
–
פוליאָנַלֵה – ערב מיצג באוצרות מאיה ארבל
–
״חלום הילדות שלי היה להיות השחקנית הראשית. במהלכם של חיים ובחירה בלימודי עיצוב במה מצאתי את עצמי בלי קהל שאוכל לבדוק מולו שינויים בעצמי ביחס לסביבה. נחשפתי לפרפורמנס בתקופת שהותי בפריז. הכרתי מדיום של יצירה חיה המחוייבת לתחושת זמן חלל ורגש של האמן, אלמנטים שהיו חסרים לי בתאטרון ובעיצוב ומנחים אותי ביצירה שלי. פה בישראל אני יודעת על אנסמבלים שעובדים בתוך עצמם ועל כאלו המופיעים במסגרות אקראיות. הערב הזה נשען על הרעיון שהוא חלק מסדרה תלת שנתית. זאת גם הזדמנות לאמני מיצג לעשות נטוורקינג עם קולגות, ואולי להוות מקום לקהילת יוצרים, פלטפורמה ליצירה והעלאת עבודות, בית מארח לאמני מיצג.
בערב יתארחו גם שני אמני וידאו – עידן אפשטיין ומרי קושלביץ'. התקבצו שבעה אמני מיצג: אנא, שיר לייזר, שירן ביבי, צמד נינג'ה ומאסטר, עסיס, תמיר רקושקין ואמן הסאונד אלון פרץ. כל אחד יעביר לפי תפיסתו את המושג שגעון. הערב יורכב ממופעי במה ועבודות מתמשכות, כמו הקרנות וידאו ויצירת הסאונד. הכוונה היא לייצר אירוע כולי, מהפואייה אל תוך האולם.
–
היה לי מרגש לפגוש את כל האמנים להכרות ראשונית בחלל, זאת היתה תחושה של מענה על צורך ואחווה. הרגע הזה שבו את משחררת לעולם הצעה לאנשים לבוא לשחק איתך, ואנשים מגיעים לשחק.״
–
–
פוליאָנַלֵה – ערב מיצג באוצרות מאיה ארבל
–
גם בעיריית תל אביב משיקים אירוע שמתמקד בחד פעמיות – ״רגע אחד #3״. בין הרשימה הארוכה של האירועים שיתקיימו בו, יש אחד שמוצא חן בעיני במיוחד – ״מכונת ציורי דיוקן ושעשוע״ שיצרה נעם ונקרט, שתארח הערב את יערה אורן ואיתי שמואלי. המכונה מתפקדת כמו תא צילום אוטומטי, אך התוצר הוא ציור קטן צבעוני ומהיר במקום נייר מבהיק וקר עם ארבעה תצלומי פורטרט: ״כמו במכונות הצילום הוותיקות אתם מוזמנים להיכנס לתא, להחליט מה להראות ולצאת עם דיוקן – אך הפעם יהיה זה דיוקן מצויר. 'מכונת ציורי דיוקן ושעשוע' עוסקת באופן חווייתי בפער בין צילום לציור, ביחסים בין הצייר למצויר ובכלכלה של עולם האמנות.״ כותבת ונקרט.
–
–
שיר שכתב אמיר חרש לנעם ונקרט על מכונת הדיוקן
