בתמונה: הילה בן ארי. (צילום: שיר לוסקי)

–

מחוץ לתמונה:

יהל אהובי וטוטיל החתולה המדהימה שלנו.

–

מה את עושה בימים אלה?

מציגה תערוכת יחיד בבית טיכו – מוזיאון ישראל, ירושלים, אוצרת: תמנע זליגמן.

–

הילה בן ארי, "פונמה" 2016. מתוך הוידאו. צילום: אסף סבן

–

הבת של מי את?

אמא שלי, כיום בפנסיה, התחילה כגננת ומשם עברה לתפקידי ניהול בתחומים שונים. זה לא היה מסלול מובן מאליו לנשים בדור שלה בקיבוץ, היה לה דרייב מעורר השראה, הרבה אומץ לפעול ומלא כשרון. אבא שלי ז"ל עסק בתחום הכלכלי – עבד כמנהל חשבונות, גזבר ויועץ. היה אוטודידקט ואדם מבריק. מתגעגעת אליו.

–

היכן גדלת?

קיבוץ יגור.

–

היית מקובלת?

סה"כ כן.

–

עברות פליליות: 

לא.

–

פרסים:

הנה כמה מהמשמחים: פרס בתחום הוידאו לאמן בכיר – משרד התרבות והספורט (2016), פרס פינס לגרפיקה ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים (2016), ,Premio Combat Prize – video category  (2016), פרס קרן משפחת אוסטרובסקי  – התחרות לאמנות וידאו וקולנוע ניסיוני, פסטיבל הקולנוע הבינלאומי ירושלים (2016), פרס אויגן קולב לגרפיקה ישראלית, מוזיאון תל אביב לאמנות (2014), פרס עידוד היצירה – משרד התרבות והספורט (2012).

–

התנדבות:

לצערי לא מספיקה, אבל כבר כמה שנים מתכננת לפנות לאחד הארגונים הפמיניסטים.

–

השכלה:

תואר ראשון במחלקה לעיצוב קרמי בבצלאל, תואר שני בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב. וגם לימודי המשך באמנות במכללת קלישר ולימודים בתכנית העמיתים המעולה של עלמא.

–

פרנסה:

בעיקר הוראה ולפעמים מכירת עבודות.

–

הכי גבוה:

עוד יגיע.

–

הילה בן ארי, מתוך הוידאו "קול הקורא אל עצמו" מוזיאון ישראל 2022 צילום: אורי אקרמן

–

הכי נמוך: 

לא אחשוף כאן.

–

הכי מפתה:

המאכלים שיהל מכין.

–

הכי מרגיז: 

גברים שמסבירים לך.

–

מה חסר לך בחיים:

עובדת על להרגיש את היש.

–

אדם/מרצה שהכי השפיע עליך:

חגית און המטפלת שלי. לומדת ממנה המון ומקבלת השראה.

–

אמן/אמנית שלא מספיק מוערכים בעינייך?

משה רייפר (1985-1907) שלא זכה לקבל הכרה משמעותית בחייו. התערוכה שלי "קול הקורא אל עצמו" בבית טיכו היא מחווה ודיאלוג עם עבודותיו.

–

למה את עוסקת במה שאת עוסקת?

תשוקה.

–

מה הדבר שאת הכי מחכה לו עכשיו?

עוד חודש יומולדת 50.

–

הילה בן ארי, מתוך מיצב הוידאו "קול הקורא אל עצמו" במוזיאון ישראל 2022 . צילום: אלי פוזנר

–

"קול הקורא אל עצמו" הילה בן ארי בבית טיכו – מוזיאון ישראל, ירושלים

–