הדבר הבא: הדר מיץ ב״ערפילית״, תערוכת יחיד בגלריה בארי

מדור מאת יהונתן ה. משעל // שיחות קצרות עם אמניות ואמנים על תערוכות המוצגות עכשיו.

הדר מיץ: אמנית רב תחומית. בעיקר מנסה לשנות מצבי צבירה למדיומים בהם אני עוסקת- הפיסול הופך לצילום, או הצילום מורכב מקולאז' וכדומה. מורה לאמנות, ובוגרת המדרשה לאמנות, 2014

איפה אפשר לראות עבודות שלך?

עד ה-19 לספטמבר אפשר לראות עבודות בתערוכת היחיד שלי, ׳ערפילית׳, שאצרה סופי ברזון מקאי בגלריה בארי.

״ערפילית״, מראה הצבה

זה פרוייקט שעבדת עליו במשך תקופה ארוכה וממקומות שונים בעולם. 

כן. וכרגע אני בתהליך ניסוח והבנה של התערוכה הזאת. עכשיו כשהיא עומדת, אני מצליחה לראות אותה בפרספקטיבה אחרי עבודה של שנה וחצי. התערוכה התחילה במסע התבגרות חיצוני, כמו מסע הגיבור, שנע אל עבר מחוזות צפוניים ורחוקים. מסע בריחה מכל הנוף החם והמהביל המוכר לי, שדרכו יכולתי לשקוע לנופים חלליים שספק אם הם בכלל מציאותיים.

‎⁨הדר מיץ, יהלומים⁩, מתוך התערוכה

המסע הזה זימן הרפתקאות. יצא לי להתבונן בעולם ובמה שקיים מסביבי בעיניים חדשות, בנפילה אל תוך התאהבות, בפליאה, ובשאלה: מאין באנו ולאן אנו הולכים?

הדר מיץ, עיניים, מתוך התערוכה

המבט החוצה אל הלא-מוכר זימן מסע פנימי בין העולם הממשי לעולם הדמיון, בין חקירה והתבוננות באינסוף, בגלקסיות ובכוכבים, לבין מגע אינטימי עם החלקים הקטנים והמוכרים ביותר, כמו זבוב מציק ליד פרח יפה. ההתבוננות זימנה הבנה עמוקה, חושנית, עצובה ומנחמת לפרקים, שתהליכים זהים מתרחשים בכל אותם המצבים של התבוננות, מחשבות ותחושה.

‎⁨הדר מיץ, זמן מואט⁩, מתוך התערוכה

בתערוכה ייצרתי שני צירים, אנכי ואופקי. אנכי דרך מפל הנופל מהתקרה ומורכב מכל הגלים בעולם על מאות דפי A4, ומולו פרח טורף מפלצתי מלא שיניים הצומח מהרצפה לתקרה. הציר האופקי נוצר משורת עטלפים ענקית לאורך החלל, כמו חוויה פיסולית של עשרות פריימים קולנועים קפואים באוויר.

‎⁨הדר מיץ, פרח כחול טורף⁩, מתוך התערוכה

אני עוסקת בתנועה, תהליכים של גדילה וקמילה של כוכבים, ציפורים וצמחים. אני מנסה לגשת אליהם ממקום ראשוני, כמו אותה נערה שלראשונה נתקלה בתחריט של גויה, "תרדמת התבונה" ומתוך ההתבוננות מתחילים לצוף בעולם הפנימי שדים ופחדים, שאולי דווקא מהם פורצים תהליכים יפיפיים של יצירה והתגלות.

‎⁨הדר מיץ, עטלפים, מתוך התערוכה

הכוונה בתערוכה עצמה היא שתחווה באופן גופני, של גילוי וצלילה. היא מקיפה ומחבקת, וההליכה בה היא כמו כניסה לרחם בתוכו קיימות רק המנגינות הכי עדינות וקסומות של התת מודע. את הסאונד לתערוכה יצר איתי בכשרון רב מוזיקאי בשם אבישי זווצניק Avishay Zawoznik.

איזו תערוכה ראית לאחרונה ומה תוכלי לספר עליה?

בנובמבר ביקרתי בטייט מודרן בלונדון בתערוכת רטרוספקטיבה של אולאפור אליאסון, והחוויה הייתה כל כך מוארת ועוצמתית שהדברים שראיתי אחרי מעט מחווירים. צרובה בתוכי עבודה של מסדרון ארוך מאוד, מלא ערפל לבן- ככל שפוסעים לאורכו הוא משנה את צבעו לכחול. בגלל הערפל המעושן לא ניתו לראות דבר באופן מוחלט; לא את האנשים שלצידי, לא את קצות אצבעותיי, הרגשתי שאיבדתי את גופי. זאת חוויה חושנית אבל גם מטרידה/מפחידה של אחרי המוות, כזו שחידדה לי שאמנות טובה מייצרת מחשבות מאוד גבוהות דרך פעולות פיזיות שנחוות דרך הגוף.

עוד משהו שתרצי לשתף?

כן! במסגרת התערוכה הוצאתי ספר אמנית, שמייצר סיפור מסע נוסף. הוא מורכב מעבודות, צילומים, רישומים משבע השנים האחרונות לצד דפי אנציקלופדיה קסומים ומוזרים שמצאתי ברחוב. אפשר לקבל ממנו הצצה כאן

בחרי דימוי אחד של אמנ/ית שאנחנו חייבים להכיר!

QUIET PROPAGANDA
2017, The making of an image
Photography, editing, art: Tal Kronkop
Videography: Daniel Melzer
Assistants: Sharon Kronkop and Zehava Kronkop

טל קרונקופ היא אמנית ישראלית שחיה ועובדת באנגליה. היא מייצרת מטמורפוזות בין דיסציפלינות שונות ומצליחה לשלב ביניהם ברגישות ועדינות, גם אם מדובר בעבודות בקנה מידה גדול.

״ערפילית״ תערוכת יחיד להדר מיץ בגלריה בארי

אוצרת: סופי ברזון מקאי

עד ה-19 לספטמבר