שלום אניה וג'ניפר. יש לכן תערוכה בגלריה תיאטרון החנות. אנא הציגו את עצמכן

אניה קרופיאקוב (נ.1983) – בוגרת בהצטיינות את הפקולטה לאמנויות המדרשה, בית ברל (2008). היום לומדת בתוכנית ה-MFA באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל. עלתה ארצה מקייב ב1991.

ג'ניפר בר לב (נ.1948) – בוגרת בית הספר פרסונס לאמנות ועיצוב בניו יורק ומכון אבני בתל אביב. לימדה רישום ואמנות בבצלאל ושנקר, היום עובדת בסטודיו ומציגה בארץ ובעולם.

–

ספרו על התערוכה.

אנחנו מציגות יחד מיצב תלוי מקום, שמתחקה אחרי דמותה של רוח שפגשנו בשוטטות על רחוב העליה בה ממוקמת הגלריה. רוחה של העליה.

ג'ניפר: הרגשתי חיבור לאניה כי היא הייתה מאוד פתוחה ואמיתית, והיא חכמה ומוכשרת. טלי קיים, האוצרת של הגלריה הפגישה בינינו כדי לראות אם נוכל לעבוד יחד. מיד עם סיום המפגש, פשוט יצאנו לשוטט ברגל במורד רחוב והסתכלנו סביב. תהינו על ההיסטוריה של הרחוב.

אניה: שתינו מתעניינות במיתולוגיה, והתחלנו לחבר היסטוריה מיתולוגית של רחוב העלייה. העובדה ששתינו עולות מארצות שונות נותן לנו מבט אחר על התרבות הישראלית ועל הסוגים השונים של הקאנונים שמרכיבים אותה.

דרך השוטטות גילינו שבימי המנדט הבריטי, משחטת העופות של שוק העלייה שימשה כסליק לנשק. האזור מלא בשלטים שמציינים את כוחות האצ"ל והפלמ"ח שפעלו באזור. בהתאם לרוח התקופה, כתבנו שלט שמתאר דמות מסתורית נוספת שפעלה בשכונה:

–

״מק"מ מחבוא זה שימש כבונקר של האצ"ל, אשר תפקד כמטה לכוח עזר שסייע לכוחות האצ״ל בכיבוש רחוב העלייה וטיהורו. הכוח כלל 30 נשים שהוגדרו כ"אחר" בספירת האוכלוסין של פלשתינה בשנים 1930-1948. נשים אלו היו בעלות כוחות מאגיים שעזרו להכריע את המלחמה כנגד האויב. הן עסקו בהטלת כשפים, יצירת קמעות מרפאים, כלי נשק פלאיים וכלי ניווט להתמצאות טופוגרפית״.

–

התעכבנו במיוחד על סיפורי נשים במיתולוגיה המזרח תיכונית ודרך המחקר שלנו, הגענו למכשפות שפעלו ככוח עזר כנגד הבריטים. הגיבורה שלנו היא רוחה של אחת מאותן מכשפות ושמה הוא עליה, והיא האישה המס'-31 של כוח עזר זה. היום היא מתגוררת בגלריה תיאטרון החנות, בית שהיא חושבת ששייך לה כי הוא קרוי על שמה: העליה 31.

העבודות שבחרנו מתעסקות בפירוק של מיתוסים. הן מייצגות את העיסוק המתמשך שלנו והזיקה לספרות מיתית מרחבי העולם – ספרות שיש לה מבנה עקרוני שחוזר על עצמו שוב ושוב.  מהמבנה הזה, הרכבנו לעצמנו שפת דימויים שמופיעים בתערוכה, כמו קמעות, ראשים כרותים, אש ועיניים.

–

איך היה לעבוד יחד?

תהליך העבודה היה פורה. לא הכרנו לפני, והחיבור שטלי קיים עשתה בינינו הצליח מעל למצופה. כל אחת מאיתנו מגיעה מעולם שונה: אניה היא צלמת וג'ניפר ציירת. פרקטיקות העבודה של אניה הן צילום מבוים ומטופל, עם הרבה עבודה על מחשב ועיבוד אחרי הצילום עצמו בסטודיו. ג'ניפר עובדת עם הידיים בסטודיו, על סוגים שונים של 'קראפט'. התוצאה הסופית הייתה מעולה מבחינתנו: ג'ניפר הכינה אביזרים למיצב, ואניה ביימה וצילמה. היא הפכה את המיצב לעולם מראות שגורם להדהוד ויזואלי, קצבי ואקטיבי. 

–

ג'ניפר: אני לא רגילה לעבוד עם שותפים אבל אניה נתנה את עצמה לשותפות בסבלנות האין סופית שדורש פער הדורות בינינו. היא באה לקראתי והתיחסה בעדינות לרעיונות שלי בקשר לאמנות, שהם לפעמים קיצוניים, וגם הצליחה להרגיע אותי ולהכיר לי אפשרויות חדשות. חשבתי על אמנים כמו דניאל בורין, ג׳יין דאוויס וג׳ים לאמבי שעשו שימוש בדגמים גיאומטריים, בעיקר פסים, ובצבעוניות עזה בעבודות החוץ שלהם.

שתינו אוהבות מיתולוגיה ומביאות אותה לעבודה שלנו מפרספקטיבות שונות. החלטנו שאנחנו רוצות לכתוב מיתולוגיה משלנו, סוג של אגדה אורבנית. ההשפעות היו סיפורי לילה ולילה, למשל סיפור על עץ הואק-ואק שג'ניפר הקריאה באחד המפגשים בסטודיו שלה ובעקבותיו נוצר עץ עם ראשים כרותים… אך רק הראשים הוצגו לבסוף.

שתינו הפלגנו במחוזות דמיון משותפים ובנינו עולם משלנו.  בעולם הזה נשים בעלות כישרון מאגי התאגדו לגדוד סודי שהשתתף בקרב על רחוב העליה. המכשפות הטילו כשפים נגד האויב ושמרו בלחשי הגנה על ההגנה. כל זה בלי לקבל את ההכרה הראוייה, עד שסיפורן נחשף בתערוכה שלנו.

–

נפגשנו במהלך החצי השנה בה עבדנו על התערוכה ודיברנו הרבה. סיפורים אישיים זלגו אל תוך העבודה. הצילום של אלי טרטקובר בתפקיד ׳עליה ה-31׳ לא היתה מיקריות – היא קשורה לסיפור הכישוף ועין הרע שג'ניפר חקרה לעומק דרך כתבי מיסטיקה וקבלה. היא הכינה קמעות שעליהן מצויירים משפטים מלחש נגד עין הרע. במקביל הושפענו מאמנות סובייטית שהשתמשה בגרפיקה גאומטרית ובצבעים חזקים כדי לעורר גבורה ופטריוטיזם.

אניה: בשבילי ההשפעה הגדולה ביותר בתהליך הייתה ג'ניפר. הושפעתי מהעבודה שלה ומהשיח בינינו.

ראיתן לאחרונה תערוכה שתוכלו להמליץ עליה?

כן, תערוכה שג'ניפר משתתפת בה: "אגודת לרווה לחקר העל טבעי" בבית האמנים בירושלים.
התערוכה היא פרי של שיתופי פעולה אמנותיים ואוצרותיים בין האוצרות סאלי הפטל נווה, טלי בן נון, מיטל כץ מינרבו ומאיה אטון. משתתפים בה אמנים טובים ששווה ללכת ולראות.

עוד משהו שתרצו לשתף?

תודה לטלי קיים על השידוך הרגיש והמיוחד אותו היא עשתה. בתושמת לב היא ראתה דימיון בעבודת שלנו ויצרה שיתוף פעולה לא רק לתערוכה הנוכחית אלה גם להמשך העשייה של שתינו. תודה!

צרפו דימוי אחד של אמן או אמנית שאתן אוהבות וכדאי לנו להכיר

ג'ניפר: בחרתי צילום של תערוכה של ננסי שייבר, פסלת, צלמת וציירת אמריקאית.

–

אניה: זה דימוי של אלכס פרגר, קולנוען וצלם אמריקאי שאני אוהבת מאד. גם בצילום סטילס, הוא מביים סצינות קולנועיות נהדרות.

–

׳העליה 31׳ – תערוכה משותפת לג׳ניפר בר לב ואניה קרופיאקוב
גלריה תיאטרון החנות
אוצרת: טלי קיים
מוצגת עד ה-22 ליוני