ירון אתר ביקר בתערוכתו של עדי שמעוני

עדי שמעוני

"blacklight"

התערוכה מוצגת עד 22.10 בגלריה p8, רחוב הפטיש 1, ת"א

שעות פתיחה: רביעי 16:00- 19:00, חמישי 16:00 – 20:00, שישי, שבת 11:00 – 14:00

ביקור באור השחור

הכרתי את עדי שמעוני ב- 2012, גרתי אז ברחוב המנור 14 בקומה שלישית ועדי גר בבניין מולי בקומה שניה. עדי וחברתו אווה היו מזדיינים במרפסת הפונה לרחוב בשעות הצהריים. צפיתי בהם לפרקי זמן קצרים, האור היה חזק מדי. לא הרגשתי כמו מציצן אלא יותר כשותף לאקט המיני, אבל לא באמת יכולתי להשתתף. תהיתי מה היה קורה לו הם היו מזדיינים בלילה או לפחות לעת ערב, האם הייתי צופה בהם זמן רב יותר?

השבוע ביקרתי בתערוכתו של שמעוני ״blacklight״ המוצגת בגלריה p8 החדשה ברחוב הפטיש 1, מעבר לפינה מרחוב המנור. בתערוכה מוצגת סדרה של תצלומים המייצרת מגבלת ראייה. מחד אלו תצלומי נגטיב קלאסיים, אפקט מוכר ושחוק בתולדות הצילום, ומאידך נראה שעיבודי המחשב של שמעוני מצליחים לקבע מראה תהליכי-מעבדתי, כמו של נגטיב בהתהוות.

עדי שמעוני הוא אמן חכם וחרמן. בתערוכתו הנוכחית הדימוי הפורנוגרפי עובר הפשטה, הן בפעולת הנגטיב (עיבוד מחשב הכולל שכבות נוספות של הסתרה וגילוי), והן באופן החיתוך של הפריים המצולם. שמעוני מחבר בין תצלומי נוף, טבע דומם וחפצים לתצלומי גוף עירום, אקטים מיניים ואברי מין מבודדים.

בתצלום הכהה בתערוכה התחת של האמן מופיע מתוך החשכה, מפי הטבעת בוקע אור קטנטן, לצדו תצלומי ים המלח, צמח ישראלי טיפוסי, מקטע הר במדבר, כיור מטבח מוצף וסתום, מסגרת תמונה ריקה תלויה על קיר ושוב תצלום של האמן – מופיע במרפסת באור יום, מעשן סיגריה, מבטו למערב ואיבר מינו מזדקר מזרחה – מבעד למעקה המרפסת. התחביר בתערוכה הוא מעין כתב חידה. האם היד המושתת אל עבר הסתימה בכיור מרמזת על רקטום האמן או שמה התחביר המושגי-פורנוגרפי שבתערוכה אינו מוביל לפענוח נפש האמן אלא לפיתוי אמיתי של הצופה? או של השכן ממול?

אוהב / לא אוהב

בתקופה שהעיסוק בארכיון ובהיסטוריה הפכו לנוסחה ולאסתטיקה התקנית בצילום העכשווי שמחתי לראות תערוכת צילום אינטימית שחורגת מהבון טון ומאפשרת כניסה לעולם אחר. לאו דווקא בזכות חשיפה מינית של האמן אלא בזכות הקלות שבה שמעוני מייצר תחביר ביוגרפי הכרוך בהפניית המצלמה למוכר ביותר, כמו הכיור המוצף או מקטע נוף מדברי מהפנט. אלו רגעים שמזכירים לי את התחביר המבריק בתערוכות האחרונות של האמן והצלם יוסי ברגר ז״ל, מהאמנים האהובים עלי. החיבורים של ברגר היו רומנטיים ומושגיים, הם שירתו אותו ביצירת מגה-נרטיב פרטי שמכיל בתוכו גם את הפנטזיה הנוודית וגם את הניסיון הבלתי אפשרי לפרוט את המהלך המודרני והפוסט מודרני. התחושה שאדם הולך בעקבות גורלו מעניקה לעבודתו משנה תוקף.

רוברט מייפלתורפ אמר פעם "עבורי, המשמעות של s&m היא סקס וקסם (Magic), לא סאדו מזוכיזם".

ההשפעה של מייפלתורפ על עבודתו של שמעוני ניכרת לטובה ולרעה. שמעוני באמת מצליח ליצור קסם צילומי, לעתים יותר ולעתים פחות, בתצלום פי טבעת האמן – מתוכו בוקע האור הוא מצליח ליצור קסם ריאליסטי יפהפה, ובתצלומים אחרים הוא לעתים נופל במלכודת ההיקסמות שלו עצמו ושוכח את הצופה.

ירון אתר

צילום יעל ברנט

צילום יעל ברנט

אמן ויוצר סרטים. סרטו האחרון ״רימרדר״ (2014) השתתף בתחרות הרשמית בפסטיבל הקולנוע טאמפר שבפינלנד וכן באירוע הקרנת סרטים בקונסטהאלה הנובר שבגרמניה.

בוגר המחלקה לאמנות בצלאל והתכנית ללימודי המשך במדרשה לאמנות בבית ברל. תערוכות יחיד של עבודותיו הוצגו בגלריה חזי כהן (2015) ובגלריית הקיבוץ (2014) ובתערוכות קבוצתיות בארץ ובעולם. 

ירון אתר, נקניקיות, 2015, שמן ופיגמנטים על נייר שחור, 33X22 סמ

ירון אתר, נקניקיות, 2015, שמן ופיגמנטים על נייר שחור, 33X22 סמ

עבודת הוידאו ״הממיר״ מוצגת בימים אלו במרכז האמנות ׳נורד-ארט׳ שבצפון גרמניה ובמהלך אוקטובר יציג עבודת וידאו חדשה בקיטו, אקוודור ב-Un-Habitat, כנס בינלאומי בנושא עירוניות.

״הממיר״

http://www.yaronattar.com/indexhibit/index.php/videos/the-converter/

 –