פריוויו תערוכות #26.11 מאת יהונתן ה. משעל
נרות חנוכה, דגלי ישראל ופנסים זוהרים ליום העצמאות עומדים חדשים עטופים בניילון דק שמרשרש רישרוש נעים ומתפצפץ למגע היד, מבהיקים מאורות הניאון על המדפים של חנויות הכל בדולר. יחד עם שעונים מעוררים, בובות קטנות, מסרקים לשיער וגרביים מבד באריזות של שלוש, סימני הלאומיות והדתיות הישראלית שכבר התערבו להם זה בזה ללא הכר מוצגים למכירה בבליל חסר חן. כאילו בהיותם סמלים הם לא סמליים מספיק, מקורם בסין במפעלים שאין בהם שום פיקוח על זכויות אדם. הם מיוצרים אך ורק כי יש להם ביקוש בתוך המערך הקפיטליסטי הגדול שבתוכו אנו חיים. מחקר מ2011 מגלה שמוצרים של ׳הכל בדולר׳, ובכלל רבים ממוצרי היום יום שלנו טיילו כחומרי גלם ולאחר מכן כמוצרים ממש על גבי אוניות ומטוסים, משאיות ורכבות בין יותר ארצות ולמרחקים גדולים יותר משמרבית בני האדם בעולם יטיילו במהלך כל חייהם. על בסיס יום יומי, מחזיקי מפתחות עם דמות בבון מחייך קטנה הצמודה אליהם, למשל, גומעים קילומטרז׳ שגם ראש ממשלה עם מטוס פרטי חדיש ב650 מליון דולר, כולם מכספי משלם המיסים, לא יוכל להתחרות בהם. בחנויות של ׳הכל בדולר׳ מזכירים לנו את העוול המתמשך שבו אנו מתקיימים כחברה. קשה לגשר על הפער המנטלי בין המציאות הזאת של ניצול חלק עצום של בני האדם בעולם והמשאבים של כדור הארץ לבין פריחתם של חנויות הכל בדולר, שהן כמובן רק חלק מתוך מערך גדול הרבה יותר של ניצול המזרח לטובת המערב.
ניצול, נישול, אלימות ושפע הם המאפיינים של התערוכה הזוגית של נטע-לי פלדסמן ורעות קרן ״הכל בדולר -ENJOY״ שנפתחת היום בגלריה גבירול. בתערוכה יוצגו עבודות של אוהד מטלון, מאיר טאטי, מיקה חזן בלום ומשה חן. הילה הראל וציפה קמפינסקי מציגות במסגרת התערוכה את החלק הרביעי בפרוייקט ״מתנות מהרחוב״. זאת תהיה הזדמנות לקחת הביתה אוצרות שעבור אחרים היו אשפה, להיות תחת פיקוח של מצלמות מעקב, ולחזות בשיר ראפ שמורכב מטוקבקים ימנים (ציטוט חלקי מתוך השיר):
now all we need is to let go of the failure prime minister and his corrupted partners, the
whole administration can go to hell until we create a real right wing government that will
protect our land and our policy, a policy of building and growth not destruction and
disaster.