״אנחנו לא צריכים עזרה, תודה״ אמרו לי תושבים בשכונת שפירא אז ב2005, בתגובה להרצאה הנלהבת שלי, שהיתה מלאת מוטיבציה של תנועת הנוער ורצון לשינוי חברתי אחרי 5 שנים של פעילות בשכונה. אחד האבות של הילדים שעבדתי איתם היה יותר נחרץ לגבי הפרוייקט שהצעתי בישיבת ההורים: ״קח את האמנות שלך, יחד עם הסטודנטים הנחמדים ותעשה איתם פרוייקט במרכז תל אביב. הם אוהבים שם את השטויות האלו״. לקח לי יותר מחודש להבין שכדי לעשות פרוייקט אמנות עם תושבים, כדאי קודם כל לשאול אם בכלל בא להם להשתתף בו. אמנות וקהילה הם מונחים שבדרך כלל מתארים פרוייקטים שאין בהם קהילה ויש בהם מעט מאד אמנות. זה לא חיבור פשוט, הוא לא מתבקש, והוא בקלות הופך לקלישאה או במקרים גרועים יותר לניצול של תושבים/ות למען קידומו של האמן. כשפרוייקט כזה עובד, לעומת זאת, יש לו כח ועוצמה שרק אמנות יכולה להשיג.

–

מיקה חזן בלום, וידאו סטילס מתוך העבודה

–

הוידאו החדש של מיקה חזן בלום, במסגרת התערוכה ״חמש תחנות״ שאצרה קרני ברזילי בגלריה קו 16, עוקב אחרי סדרה של מפגשים של חזן עם נהגי מוניות של קו 16, הקו שנתן לגלריה את שמה.

מיקה מספרת על העבודה:

–

–

״בחרתי להביא את הקול של הנהגים, ולא של הנוסעים. הם תמיד שם, הם שומעים הכל, ויש להם דעה על החוויה הזאת והמקום הזה״. קו 16, שהחל את דרכו כקו פיראטי של נהגים שרצו להביא נוסעים משכונת התקווה למרכז העיר, קיבעו את הקו היחיד שפועל 24 שעות בתל אביב מחוץ למרכז העיר. 

–

הרגישות של מיקה לאחר ולקולות שבשולי החברה בולטת בעבודות הוידאו שלה מאז סיימה את לימודיה בשנקר ב2014. העבודה החדשה מחברת בין המיקום של גלריה קו 16 לאנשים החיים בסביבה הפרברית של תל אביב. 

–

בתערוכה לצד חזן בלום יציגו גם ניר הראל, טליה ישראלי, חן צרפתי וקרין מנדלוביץ.

לאיוונט: https://www.facebook.com/events/1831545397111546/