יצא לי כבר לראיין את אורן פישר אני חושב, אני לא בטוח אם הראיון דאז התפרסם, יצא לי גם לדבר איתו בפתיחות של תערוכות , לקבוע להיפגש ולא להצליח. יצא לי לבקר אותו בבית האדום, יצא לי להציג בתערוכה קבוצתית ב'משונע', יצא לי לבקר אותו בבית שגר בו בביאליק בזמן שהוא תפר בובות. באתי אליו עם קרן כץ ומכונת כפתורים ועשינו ובכן, כפתורים. לצורך הראיון, הבאתי יומן רישום מהבית, ואמרתי לו שהוא יכול לצייר את התשובה ושנחבר בין הציורים שלו למה שהוא אומר גם כי זה נשמע יותר כיף מסתם ראיון וגם בגלל שאני יודע שאורן יודע לבטא את עצמו טוב יותר מכפי שאני יכול או צריך.

אם צריך היה לכתוב הקדמה הייתי אומר כמה דברים. ברמה הטכנית הראיון התקיים במידה מסוימת סביב זכייתו של אורן בפרס מטעם 'סותבי'ס במסגרת היריד 'צבע טרי' בו הוא מציג כרגע, ולאחר שכל עבודותיו נמכרו. אורן לא מגיע  מבית ספר גבוה לאמנות ולא מחובר לאף 'קליקה' ויתכן שלעובדה זו יש יכולת מסוימת להסביר איך הוא צמח ופילס את אחת מהקריירות האמנותיות המעניינות והמגוונות יותר בשדה האמנות המקומי שהוא לא גדול ומכיל סוגי מסלולים ונתיבים שנוטים להיות לרוב מוגדרים. כאוצר ומפיק תרבותי הוא ניהל בין היתר את גלריה 'משונע' ו'הבית האדום' שפעלו במודלים חברתיים וקהילתיים, הוא עובד עם להקות ועשה ארט ועיצוב בין היתר ל'מסך הלבן' וכאמן הוא נע על סקלה רחבה מאוד שכוללת אמנות רחוב, ציור, פיסול , צילום ווידאו ועוד. פישר גם ידוע כאקטיביסט שעובד עם שושקה – אנגלמייר, הוא גם פרסם ספרי אמן כאשר האחרון שבהם היה פרוייקט שהתמקד בהתמודדות של חברה עם סרטן השד. במקביל אורן נוהג לעשות שימוש ברשתות כמו פייסבוק כדי לייצר בדיות משעשעות ולעיתים פרובוקטיביות בעלות קונטקסטים פוליטיים.

ש- הבאתי לך יומן רישום ואתה יכול לצייר את התשובות אם אתה רוצה

א – הוא יפה, מאיפה הוא?

ש – קניתי אותו בחנות יצירה בסנטר, אתה מאמין שזה עולה רק 12 שקלים?

א – חומרי יצירה  כל כך יקרים בדרך כלל

ש – נתחיל עם שאלה קלה

א – שוט

ש- מה שלומך?

א – וואי שחר, בימים האלו אני חי בעוצמות הכי גבוהות שהכרתי לפחות ברמת הקריירה. הייתי אמור לטוס למקסיקו שבוע הבא ואז לארה"ב לעבוד על פרוייקט אבל דחיתי הכל בכמה חודשים כדי לתכנן קודם כל את הצעד הבא כאן.  אני מאושר לקבל את כל האהבה. להיות אמן אוטודידקט ולקבל כזו הכרה מהמערכת עבורי זה הישג משמעותי ודי מטורף.. זה גם מגיע אחרי תקופה מאתגרת בחיים האישיים. והיה כיף לקבל את האישור הזה שכאילו ואומר 'אתה בדרך הנכונה' תמשיך ליצור! זה ממלא לי את המצברים ודוחף אותי קדימה.

–

ש – בשנים האחרונות היה נראה שהפוקוס שלך בניהול פרוייקטים וחללים, לפני כמה חודשים עזבת את 'הבית האדום' למשל, העשייה האמנותית שלך לא תמיד היתה במרכז.

א – מאז שהתחלתי ליצור (לא למגירה) בימי קיבוץ שניר העליזים לפני כ8 שנים בזמן שלמדתי בכלל כלכלה וניהול בתל חי תמיד שילבתי את העבודה בסטודיו עם עבודה קהילתית אמנותית בין אם בפרוייקט צבעי בסיס (אמנות בבסיסי צהל נטושים על גבול לבנון וסוריה) במשונע או בבית האדום. העבודה עם אמנים באוצרות והפקה של אירועים עם משמעות חברתית וסינרגיה קבוצתית ממלאים אותי בהשראה בסטודיו. אני חי את העולמות האלו במקביל והם מזינים זה את זה. אני לא אמן שמסתגר בסטודיו מצייר סדרת ציורי שמן ועושה תערוכה אחת לשנה. אני צריך את הנדבך הנוסף הזה של אמנות וקהילה ופרוייקטים גדולים שמערבים הרבה אנשים ויוצרים. זה ממלא אותי.

ש – אתה מצליח להנות מזה שהכל נמכר? כלומר אתה מצליח להפיק הנאה מהצלחה?

א – תשמע אני מוצף. אני בהיי ואני מתרגש וקשה לי להכיל. נע בין הנאה לחרדה. אבל מה שכן בגלל שעברתי דרך ארוכה ומורכבת אז אני יכול לשמור על איזו פרספקטיבה שמאפשרת לי לחוות את המצב הנוכחי ולהבין את הסיטואציה שבה אני נמצא ממבט אובייקטיבי ולשמוח איתו בהווה ולא רק בדיעבד.

ש – מה עוד יפה ביריד? מה היית ממליץ לראות?

א – אתה יודע שזו הפעם הראשונה שאני בכלל הולך ליריד?

ש – הפעם הראשונה??

א – כן! האמת היא שדי נדהמתי, יצא לי להפיק ארועים ותערוכות אז אני חייב להגיד מתוך הכובע הזה שאפו על הפקת הענק הזו. הכל גם היה מקצועי וחם וביחס לתהליך העבודה עם רז שפירא אני יכול להגיד שהיא ליוותה ועזרה ויצרה אוירה מאוד חופשית ומאפשרת. זה לא היה יכול לעבוד או להצליח בלעדיה.  ההפקה שם באמת מדהימה יפעת גוריון טל גולני וכל הצוות שם פשוט וואו.

ש – אז מה אהבת?  

א – האמת שבקושי יצא לי להסתובב, הייתי עסוק מידי סביב דברים שהייתי צריך לעשות אבל אני יכול להגיד שאהבתי את הצילומים של מיכל לופט, את החממת וידאו ואת במת המחול.

ש – על פניו היה קשה אולי לדמיין אותך ביריד גם כי העבודות שלך לא נראות סחירות, העבודות עץ הגדולות מחתיכות מפורקות, העבודות בד , בהכל יש תחושה של ארעיות מסוימת. זה לא נעשה מתוך מחשבה על גימור ואין איזה אלמנט פתייני ברמה המיידית. גם לא יצרת איזו גירסה מסחרית יותר לעבודות שלך כמו שעושים הרבה פעמים.

א – כשאני עובד בסטודיו אני לא חושב מסחרית. אני חושב שעד היריד לא נאלצתי להתמודד עם המחשבה של אם זה ימכר או לא. אני כן מקפיד אבל לשמור את העבודות שלי נקיות מאינטרסים. ביריד הזה הכנתי סדרת פסלים ששילבה קנווסים עם ציורים וצבעי שמן. זה היה חידוש עבורי ולא ידעתי איך זה יתקבל. שמח שזה התקבל טוב אמשיך לפתח את הטכניקה הזו אני נהנה מזה.

ש – למשל חלק מהעבודות בד הוצגו בהשקה והתערוכה שליוו את הוצאת הספר 'הסיפור של אהובה' משם התחילו האובייקטים התפורים?

א – כן. כשעבדתי על הספר חשבתי שטקסטיל הוא החומר הנכון לעבודות האלו. יצא שנפגשנו כמה חברים וחברות ועשינו סשנים ארוכים של תפירה תוך כדי שיחה. זה היה פרוייקט שדיבר על התמודדות בזמן מאבק קשה בסרטן של חברה ועל החשיבות שיש לאמונה ואהבה בעיקר בזמן משבר. היה במפגשים האלו ללא ספק אלמנט טיפולי לכולם/ן. ותודה לדרי שכטר וחברותיה שתפרו איתי את פסלי הבד ואת הבדים הורודים הארוכים.

–

ש – התחלת בעצם מפיסול נכון?

א – גרתי בקיבוץ שניר. רחוק שנות אור מעולם האמנות. התחלתי מלאסוף חתיכות עץ ליד הלולים. הכנתי אסמבלאז'ים מאוד עמוסים שהתנקו במשך הזמן ונהפכו למינימליסטיים יותר. כשטסתי לחו"ל לחופשה ארוכה לא היה ראלי לפסל אז מצאתי את עצמי רושם את הפסלים בסקצ׳בוק, עם כל השבירות והמקומות הגמלוניים שבהם. כך גם נוצרה דמות ארוכה ודקיקה שיציירתי אותה ברחוב והפכה ל״טאג״ שלי ולסימן היכר. בשלב מסוים עשיתי את הפרוייקט 'צבעי בסיס' בבסיסים נטושים. הזמנתי אנשים שנחשפתי לעבודות שלהם דרך הרשתות החברתיות לחמישה ימים לעבוד במקום והופתעתי שכולם באו. הגיעו כ50 אמנים/ות שעבדו יחד כמו קהילה קטנה.

ש – החלק הקהילתי לא חסר לך מאז שעזבת את ה'בית האדום'?

א – אני עובד כרגע על פרוייקט גדול שנוגע בתחום של אוצרות והפקה, על עטיפה לאלבום חדש של 'המסך הלבן' כולל עבודה על ארט לקליפ, מתכונן להשתתף בסדנה ב'ארט פורט', מתכנן סדרת רשת ויש תכנון לסוג מאוד אחר של עבודת מחול, סוג של אנטי ריקוד.

ש – אז עסקים כרגיל. אמממ, עברת דירה לא מזמן, איפה אתה גר עכשיו?

א – בקריית שלום יחד עם שלושה היפים בעלי חיבה לערום, עם גינת ירק אורגנית. אני קם כל בוקר וקוטף את הארוחת בוקר שלי. אני שותה שייקים טבעיים וגם התחלתי להתעמל. אני אפילו חופף את הראש בשמפו מחומרים טבעיים.

ש – אתה אוהב את זה?

א – בלילה עוקצים אותי יתושים, ואני מדביר אותם בחומרים טבעיים. יש גם ממש בעיית ג'וקים כרגע אבל זה בטיפול.

ש – איך הגעת לשם?

א – חיפשתי סבלט בפייסבוק וזה הדבר הראשון שמצאתי, אז לשם הלכתי. נכנסתי לדירה הזו ואני בכלל לא בטוח שאי פעם ארצה לצאת.

ש – עכשיו שמכרת את כל העבודות ביריד, מה תעשה עם הכסף?

א – אשתמש בו לצלם את הסדרת רשת שאני עובד עליה, אני משקיע בביזנס.

ש- יש לך באמת אפיק של עבודה ברשת שכמעט ולא מקבל התייחסות. קל לא להתייחס לפייסבוק למשל כמדיום שאפשר ליצור בו אמנות, ולמעשה זה חלק מהעשייה שלך.

א – רשתות חברתיות מאוד מעניינות אותי, אני חושב גם שמתרחש שם חלק גדול מהאמנות העכשווית אפילו שזה עוד רחוק מלהיות מוכר ממש כמדיום. אני עוסק בפייק ניוז וברשתות חברתיות ככלי בארגז הכלים של אמן ומוצא בזה המון השראה ויצירתיות.

–