סטודיו משלך שמחות להזמינכם.ן לערב חד פעמי המתקיים במסגרת אירועי התערוכה "בעתיד אבלה בחדר הזה זמן רב" >>

–

ויקטוריה חנה

קמִיעָה: קמעות עבריים עתיקים בעומק הקול

–

רביעי 29.9 בספטמבר בשעה 19:00 בית הצייר ליטבנובסקי, רחוב כ"ט בנובמבר 10א, ירושלים

19:00- 20:00 "הקמע שבגוף" – סדנא קולית בבית למלאכות עתיקות (מס' המקומות מוגבל, בהרשמה מראש)

20:15-20:30: "הקמע שיוצא לי מהגרון" – מופע פרפורמנס בחלל הגלריה
לאורך הערב – מיצב סאונד ״,הקמע שתלוי בחדר, שר"

–

כחלק ממחקרה המתמשך לאורך השנים, עובדת ויקטוריה חנה עם חומרים מעולם המיסטיקה היהודית. טקסטים קבליים ופיוטים מיסטיים משמשים לה כחומר גלם שאותו היא מעבדת לידי עבודת קול אקספרימנטלית ובודקת גבולות. הקמע עבורה הוא מרחב פיזי, מנגנון טקסואלי עם סדר, מטרה מוגדרת וסגנון יציב ששרד תרבותית, אותו היא מתרגמת לפעולות קוליות במרחב ובגוף הפיזי.

הקמעות המושרים הם הלכה למעשה, הפעלה קולית של הטקסט המאגי, מבנה קולי תיאטרלי הבנוי מדיאלוג עשיר שבין הרב הכותב את הקמע וקורא בשמות אבותיו והמלאכים השונים, ומצד שני, שמות השדים, הרעות והמחלות שאותם הוא מבקש לדחות או להתגונן מפניהם.

–

התערוכה "בעתיד אבלה בחדר הזה זמן רב" עוסקת בביטויים שונים של זיכרון גופני המשתקפים בעבודתן של כמה מהאמניות המובילות בישראל;

אניסה אשקר, לני דותן, מיכל היימן, מיכל סופיה טוביאס, יעל סרלין, אלהם רוקני ודפנה שלום.

קמעות, בדומה לדוגמאות השונות המוצגות בתערוכה, מגלמים בתוכם הנחה שעצם הנשיאה המתמשכת של הטקסט או החפץ על גופנו, מקנה לסובייקט יכולות וסגולות שאינן קשורות בהכרח לפעולות קוגניטיביות של למידה או קריאה, אלא לרכישתן בדרכי הגוף. הקמע מייצר מערכת יחסים שונה בין הגוף והמילה הכתובה, כזו המטעינה את הטקסט ביכולות מאגיות ומאפשרת לו לחלחל אל הממשות דרך הגוף החי.

–

אוצרת התערוכה: אור תשובה | מנהלת אמנותית: מיטל מנור
הפקת ערב "קמִיעָה": איתמר ברנשטיין, ליווי פרויקט הקמעות: בר ירושלמי, עיצוב סאונד: כרמל ריבוח. קרדיט לדימוי: אוסף משפחת גרוס

–