שאלון בנדיטקה עם שחר סיון
בתמונה: שחר סיון. צילום יונתן לוי.
–
מחוץ לתמונה:
הכלב החום והחמוד בעולם: ניקולאי (על שם גוגול).
–
מה אתה עושה בימים אלה?
אני פותח תערוכת יחיד בבית הגפן שבחיפה. סדרה שעבדתי עלייה בשנתיים האחרונות ועוסקת בכל מה שמפחיד אותי: גברים אלימים ועורכי דין ונאצים ושדים עם קרניים וגולגולות והכל גם קצת מצחיק (רק אותי כנראה) ותיאטרלי. אז קוראים לתערוכה "שדים של בוקר".
–
–
הבן של מי אתה?
שני ההורים שלי פסיכולוגים! כל הסבים/סבתות היו ניצולי שואה כבדים מה שמסביר את הפסיכולוגיה ואח אחד קטן ממני בשבע שנים ובלונדיני וסופר חתיך, מוזיקאי שחי בניו-יורק.
–
היכן גדלת?
ירושלים עד גיל 10, בית ספר שמאלני עם ילדים של פסיכולוגים וילדים משכונת קטמון ואז קצרין ברמת הגולן – הייתי ילד טבע רץ וקופץ על מצוקים. בגיל 13 עברנו לחיפה ולבית ספר אפור כמו בית כלא.
–
היית מקובל?
רוב הזמן הייתי מוזר ובצד (אפילו עשו עלי חרם) עד שגיליתי שאפשר להיות המארגן של המסיבות וגם אז הייתי מוזר.
–
עברות פליליות:
תיק סגור על אחזקת גראס ופעמיים נהיגה בשכרות שנגמרו בטיפול ביחידה להתמכרויות בחיפה.
–
פרסים:
רק פנימיים.
–
התנדבות:
הייתי בודק שתן ביחידה למכורים.
–
השכלה:
למדתי בסטודיו של סבינה מנדל, בצלאל, אצל לאוניד בלקלב ובסדנא הירושלמית לציור ורישום של ישראל הירשברג.
–
פרנסה:
מלמד בנביאים בית ספר לאמנות בחיפה, מוכר עבודות ופרויקטים שבאים.
–
–
הכי נמוך:
לא לאסוף את אמא שלי לטיפול כימוטרפיה כי הייתי שיכור.
–
הכי גבוה:
פגישות עם לוסיאן פרוייד בפנים: להיות בתהליך רוחני בAA.
–
הכי מרגיז:
שאנשים לא עושים מה שאני חושב שנכון לעשות.
–
הכי מפתה:
השקט של פני הים בסיני על הבוקר.
–
הכי דוחה:
מיונז וגופות רקובות בתחתית אגם.
–
מה חסר לך בחיים?
לדעת לדבר עם אלוהים.
–
מה הבאת לנו?
עבודת חיתוך עץ מתוך התערוכה הקרובה. הגברים בבר: אלימים וקומיים בו זמנית. אנחנו נכנסים מן החוץ ומפריעים להם. ההפרעה הזו מכוונת את תשומת הלב שלהם אלינו, אל מחוץ למסגרת העבודה. האם יצאו ויחליטו לתקוף אותנו או שבעוד רגע יחזרו לעניינים שלהן? האם אנחנו נברח או נשאר?
–
–
כמה זה עולה לנו:
2,250 דולר.
–
אדם/מרצה שהכי השפיע עליך:
החברים שלי מהנביאים.
–
אמן/אמנית שלא מספיק מוערכים בעינייך:
–
למה אתה עוסק במה שאתה עוסק?
כי זה דינמי ומלא הפתעות. כי אני נוגע בחומר וממשש ומרגיש אותו ואז יוצא החוצה לעולם. כי כל יום יש משהו חדש לגלות.
–
מה מעסיק אותך מלבד היצירה?
אני מאוד אוהב לבנות ולתקן דברים. סיימתי לא מזמן לשפץ את הבית שלי ובקיץ נראה לי שאבנה לחברים ארונות בבית.
–
מה הדבר שאתה הכי מחכה לו עכשיו?
לחורף. לימים אפורים עם רוח קרה וגשם שמנצנץ מתחת לתאורת הרחוב.
–
–
קשה לאהוב:
את השקט.
–
קל לשנוא:
אדישות והקטנת ראש.
–
שחר סיון ♡
–